פרק 21// בית

159 17 28
                                    

הקבוצה ארזה אוהלים ואכפו סוסים כאשר קבוצת רוכבים הופיעה משערי ממלכת הצל - ועשתה את דרכם לכיוון האוראולים. פאניקה עברה בין הלוחמים, עד שהם הבחינו בדגלים הלבנים המוחזקים באוויר - הגוונים לא התכוונו להזיק

זה לא מנע מוויל, ניקו ואוסטין להתכופף לחלק האחורי של הקבוצה. בהתחלה, וויל התעקש שהוא צריך להיות בחזית כדי להתעמת עם הגוונים, אבל הגנרל ג'קסון דרש מוויל להתחבא - הם לא יכלו להסתכן בגוונים בניסיון לקחת בחזרה את האסיר לשעבר שלהם

כעת הייזל לבסק, יורשת לשעבר ומלכה לעתיד, ירדה מסוסה והעניקה לגנרל ג'קסון חיוך צדקה. "גנרל, אני בא בשלום"

"מה אתה רוצה?" לגנרל ג'קסון לא היה זמן לנעימות

"אני מביא את גופתו של הגנרל לשעבר שלך, כדי שייקבר אותו בכובדו המגיע לו". כמה חיילי צל הביאו ארון קבורה. לבסק נשם נשימה יציבה. "אבי היה אדם אכזר, ושלט באימה. הפעולות שהוא נקט נגד המלוכה שלך היו לא אנושיות. לא יכולתי להתערב; הוא לא הקשיב להיגיון". צער, אמיתי ואמיתי, הבליח בעיניה. "ועל זה אני מתנצל". עיני הזהב שלה סרקו את הקבוצה. "אני מודע לכך שהנסיך שלך נמצא ביניכם. אני לא מאשים אותו שהתחבא בצל. תגיד לו שהוא יכול לנקוב בכל מחיר, וניתן אותו כפיצוי"

הרגש האמיתי בעיניה גרם למשהו להתעורר בוויל. הוא עלה על כתפיו לקדמת הקבוצה, מתעלם מהמבט של הגנרל ג'קסון. הוא צעד צעד לעבר לבסק ואמר, "אני לא מכיר אותך, אבל אתה מקרין טוב לב, ואני סומך על האינסטינקטים שלי." הוא הנמיך את קולו כדי שאף אחד לא ישמע אותו. "אני מאחל לשלושה דברים כפיצוי: שלום, המתנקש שלך ניקו די אנג'לו, והמשרת שלך אוסטין לייק. תן לשני האנשים לבוא איתי אם הם רוצים. ויהיה שלום בין שתי הממלכות שלנו."

לבסק חייך. "טוב מאוד, הנסיך נחמה." היא הרימה את קולה. "די אנג'לו ולייק, הכר את עצמך. אל תפחד אל תבוא לקחת אותך בחזרה."

השניים התממשו מהקהל. לבסק נעל עיניים עם אוסטין ואמר, "האם אתה רוצה ללכת לממלכת אוראול?"

עיניו של אוסטין התרככו. "הבית שלי מחכה לי, הוד מלכותך. עד כמה שממלכתך יפה, זה לא יכול להיות הבית שלי."

״ואתה, די אנג׳לו?״ (ה.מ: בבקשה תגיד שכן)

די אנג'לו הציץ בנסיך לפני שאמר, "כן. אני רוצה ללכת איתם."

"טוב מאוד." היא סימנה לארון הקבורה של מייקל יו. "הראה לי היכן לנוח אותו, כדי שתהיה בדרכך."

☀️☀️☀️

בזמן שהם קשרו את ארונו של יו לעגלה, גנרל רמירז-ארלנו, שליווה את מלכת הצל לעתיד, משך את ניקו הצדה. "עצוב לראות אותך הולך. אני אתגעגע אליך."

"אני אתגעגע אליך גם." השניים התחבקו לרגע

״תגיד לי, למה אתה רוצה ללכת?״

כתרים ושלשלאות (1) - מתורגם (סולאנג׳לו) ✔️Where stories live. Discover now