וויל זע, ואז פקח את עיניו, מצפה לרצפה קשה ולשרשראות על פרקי ידיו
מה שהוא לא ציפה היה למיטה רכה, וזרועות חזקות כרוכות סביב מותניו
הוא מצמץ, זיכרונות הלילה הקודם שטפו בחזרה. לאט לאט הוא חילץ את עצמו מחיבוקו של המתנקש, נזהר לא להפריע לו, ואז חמק לשירותים. הוא שטף את פניו, ואז בהה במעמקי המראה. הוא בקושי הצליח לזהות את השתקפותו שלו. הוא היה חיוור וכחוש, עיניו חלולות ומזגוגיות
די אנג'לו הופיע בסף, שותק כמו פנטום. הוא הרים גבה כהה לעבר הנסיך. "לרגע חשבתי שניסית לברוח והצלחת לצאת מכאן". הטון שלו נשמע... מלא תקווה? וויל כמעט נחר מהרעיון. למה שדי אנג'לו, מכל האנשים, ירצה שוויל יברח
וויל לא אמר דבר, חלף על פניו כדי לשבת על המיטה, בוהה בקיר. די אנג'לו היה אמור לעזוב ולהשתתף בתפקידיו, וויל יישאר כאן. היו שומרים בכל יציאה כדי למנוע ממנו אפילו לנסות לברוח, אבל זה היה הרבה יותר טוב מהתא הנורא הזה. הוא הדחק צמרמורת, דחף את זיכרונות התא הרחק אל גב מוחו
די אנג'לו תפס בגדים וסגר את דלת השירותים מאחוריו. וויל יכול היה לשמוע את המים הזורמים של האמבטיה. הוא נשכב ועצם את עיניו, ואפשר לקול להרדים אותו
☀️☀️☀️
זה שהאסירים לא היו אמורים להיחקר, לא אומר שלניקו לא היו חובות לטפל בהן. הוא חיפש מטרה שהמלך אבאדון ציווה עליו להתנקש בחייו, אדם שעל פי השמועות הוא בעל ברית עם ממלכת אוראול. ניקו בילה כמעט את כל היום כפוף על הגג מול אחוזתו של האיש, בוחן כל כניסה ואת המשמרות של המשרתים, עד שהיה קר מכדי להמשיך
הוא נכנס לארמון צל דרך כניסה של משרת ועשה את דרכו אל חדר הכס, לא יותר מאשר צל על הקירות החיוורים. הוא דיווח למלך אבאדון, שבסופו של דבר נתן לו עבודה מוזרה: שמירה במהלך ארוחת הצהריים של המלך. ניקו מצא את זה אבסורדי; למה כל כך הרבה שומרים בארוחת צהריים? לפחות ריינה תצטרך לסבול את זה איתו
"מה שלום הנסיך?" שאלה הגנרל רמירז-ארלנו וסקר את האצולה המצחקקת
"ריפוי. הוא יכול ללכת עם מעט קושי עכשיו." ניקו בהה בתקרה. "אבל קצת כואב. הוא ממשיך לנסות לחטט בחפצים שלי. אני חייב לנעול את השולחן שלי כדי שהוא לא ישים את ידיו על המסמכים שלי". הוא שילב את ידיו ומשך בכתפיו. "חוץ מזה והעובדה שהייתי צריך לחלוק איתו את המיטה שלי, הדברים בסדר"
ריינה צחקה. "הייתם צריכים לישון ביחד?"
"תאמין לי, שנאתי את זה. הייתי ישן על הרצפה אם לא הייתי קופא למוות. אני פשוט שמח שהוא לא ניסה להרוג אותי בשנתי". ריינה צחקה שוב, וניקו חייך חיוך קטן. "בכל מקרה, מספיק עם האירוע המצער הזה. איך היה הגנרל? בבקשה תגיד לי שיש לו מיטה זמנית."
YOU ARE READING
כתרים ושלשלאות (1) - מתורגם (סולאנג׳לו) ✔️
Romans*הסתיים-יש ספר שני* וויל הוא הנסיך של ממלכת האוראול, מקום של כשפי אור שמתהדר במיטב המרפאים. ניקו הוא מתנקש שמשרת את ממלכת הצל, מקום של מכופפי צללים עם הלוחמים המיומנים ביותר. וכאשר דרכיהם מצטלבות, חייהם ישתנו לנצח. - שלומות, אז ניקס היום באה לתרגם...
