"....שפשונת, פשפשונת, תתעוררי~" קולו זימר.
"אווחחח..." היא נאנחה ועצמה את עיניה בזמן שהרגישה אותו זז מתחתיה ומזמר לה. היא אחזה בחולצתו שמסתבר כבר הייתה בידה, "....בבקשה... לא..."
הוא זימר ביחד עם קולו של השעון המעורר שלה, אותו אחד ששינתה בלי שום סיבה מיוחדת, והיא התעצבנה מהדרך החדשה שלו להקים אותה מהמיטה. אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא קמה ממנו הלילה, והיא קיוותה שזה לא היה השעון המעורר האחרון של—
"אני חושב שזה השעון המעורר האחרון שלך," הוא אמר, ולעזאזל.
"זה יום שבת..." היא מלמלה, עצמה את עיניה אפילו חזק יותר וזזה מעליו. הם נלחמו נגד נבל-על עד מאוחר אתמול בלילה, נבל-העל השני לאותו היום, אז היא הייתה בטוחה שהיא ראויה למנוחה.
"גרמת לי להבטיח לך שלא אתן לך לישון עד מאוחר," הוא צחקק, והיא נאנחה, בגלל שהיא-מאתמול הייתה קוץ.
"כבר הש... כבר השתניתי מאז אתמול..." היא פיהקה, "אני... אני לא יכולה... ל... ..." היא לא ידעה בעצמה מה היא התכוונה לומר, למען האמת, וגם לא היה לה אכפת, אז היא הפסיקה לדבר. היא רק רצתה לישון.
"מאוד משכנע, חיפושית שלי, כמו תמיד," הוא צחקק וזז מתחתיה במבוכה. "אבל עדיין, אני הולך להמשיך לשיר אם את לא תכבי אותו... חשבתי לשנות את המילים, למען האמת. מה את חושבת על," הוא התחיל שוב לשיר, "מיאו מיאו מיאו, מיאו מיאו! מיאו מיאו..."
"אוווחחח..." היא נאנחה, ולמרות שהיא קצת אהבה את השירה המטופשת שלו, היא לא רצתה להודות בזה לא משנה כמה עייפה היא הייתה. האגו שלו היה מנופח מספיק. היא ירדה ממנו ושלחה יד בכדי לכבות את השעון המעורר שלה לפני שחזרה למקום בו הייתה ו— "היי..." היא התלוננה, וטפחה בעיוורון על המיטה הריקה, ".... לאן הלכת?"
"אני צריך ללכת לשירותים," קולו נשמע מהצד השני של החדר, והיא החליטה לעולם לא לסלוח לו על שהיה רחוק ממנה כל כך, "את החזקת אותי בשבי!"
היא הוציאה לשון בתגובה ושכחה שהוא לא יכול היה לראות את זה.
"דרך אגב, כדאי שתשתני," הוא אמר, והיא שמעה את דלת חדר האמבטיה נפתחת. "אם לא תשתני, אני הולך לצאת עם החליפה שלי ולראות את הפנים החמודות שלך—"
"אוח... בסדר," היא נאנחה, "טיקי, נקודות."
הקסם שטף אותה, אבל זה לא העיר אותה. היא התרווחה במיטה פעם נוספת ושמעה את דלת חדר האמבטיה נסגרת.
היא נאנקה, התהפכה, והסתובבה, בניסיון למצוא תנוחה נעימה ונוחה, עד שהיא מצאה את עצמה שכובה בניצב למיטה, פרושה על כולה, כשפניה היו נטועות במזרן הרך, שהיה מושלם, והכל התחיל... להתמוסס...
...
...
צלצול, צלצול, צלצול...
YOU ARE READING
לשמור על מערכת יחסים מקצועית
Fantasy"זאת אומרת, כמה טיפשים ראש העיר חושב שאנחנו? כשהוא מציע לנו חדר תמידי במלון בתור 'תודה על כל העבודה שלנו בשביל פריז', כאילו שזה לא ברור שזה סתם תכסיס פוליטי בכדי להציג את עצמו בעין טובה אחרי כל הסיפור של מימון בית הספר, כאילו שנרשה לעצמנו לישון במלו...
