לא, זה לא יעבוד.
תלישה.
אולי אם היא ניסתה משהו עם חצאית ארוכה.
תלישה.
יותר מדי פרטים.
תלישה.
יותר מדי פשוט.
תלישה.
שום דבר לא עבד.
תלישה.
אולי אם היא...
מרינט נאנחה, כשקלטה שהיא הגיעה לסוף מחברת השרבוטים שלה. כל העמודים נתלשו עד עכשיו, כל כך הרבה מהם קומטו לכדורים, והשאר נערמו ברגע שהבינה שהיא לא רצתה לקחת אלפי כדורים מקומטים איתה.
היא לא הייתה מנצחת בתחרות, היא ידעה, אבל היא גם לפחות קיוותה שהיא לא תביך את עצמה לגמרי. או שהיא לפחות תצליח ליצור משהו רק בשביל להיכנס לתחרות.
"אל תדאגי, מרינט! אני בטוחה שתצליחי לחשוב על משהו," טיקי אמרה בעדינות, אבל מרינט לא הייתה בטוחה אם היה לה כדאי להאמין לה.
"כן... אולי," היא אמרה.
היא נאנחה ולקחה את מחברת השרבוטים הקרועה שלה ביחד עם כדורי הנייר המקומטים בזרועותיה. היא נעמדה וראשה נשמט באכזבה בזמן שעשתה את דרכה בפארק. הגיע הזמן למצוא פח מחזור, ללכת הביתה, להביא מחברת שרבוטים חדשה, ולראות אם היא תצליח לחשוב על משהו שיהיה לפחות הגיוני להצגה, בגלל שהיא כבר הייתה צריכה לתפור באותו הרגע, והזמן שלה כמעט נגמר ו—
"אוח!"
מרינט הועפה מעט אחורה מהגוף שהיא נתקלה בו, כדורי הנייר עפו לכל מקום. רגלה החליקה על נייר והיא מצאה את עצמה נופלת אחורה כשיד תפסה את ידה.
"אה—אני מצטערת! האהא!" היא צחקה בלחץ והחזיקה את ידו של האדם כאילו הייתה בין חיים למוות כשהיא נעמדה על רגליה, "אני כל כך מגו—"
"הכל בסדר, מרינט," אדריאן אמר וחטף את האוויר מריאותיה ברגע שחייך אליה ברכות כמו תמיד, עיניו הירוקות נוצצות, "את בסדר?"
"הו!" היא התנשפה וקיוותה שלא היה אפשר לראות את חום לחייה, "כן! אני—אני—ת-תודה, אדריאן!"
מבטו נפרד מפניה, כשנתן לה הזדמנות לנשום. הוא הסתכל למטה ואמר, "הו לא! העיצובים שלך!"
"הו," היא אמרה וצפתה בזמן שהוא במהירות התכופף על ברכיו בכדי לעזור להרים אותם, והיא התכופפה גם היא בשביל לאסוף בעצמה, "לא, לא, אל תדאג לגבי זה!"
"מרינט..." הוא אמר והסתכל למטה על כמה מהדפים שהצליח להציל משלולית, והיא הרגישה את העורקים בגופה מתקררים, "העיצובים האלה—"
"לפח!" היא אמרה וחטפה את העמודים מידיו. אדריאן עבד בתעשייה, הוא הכיר אופנה, והיא ידעה שהעיצובים שלה היו גרועים, והיא לא הייתה צריכה שהוא יגיד לה את זה. "הם רק—הם רק חימום לעיצובים עתידיים! שום—שום דבר שמייצג את העבודה שלי בכלל, האהא! בכלל הייתי בדרך לזרוק אותם!"

YOU ARE READING
לשמור על מערכת יחסים מקצועית
Fantasy"זאת אומרת, כמה טיפשים ראש העיר חושב שאנחנו? כשהוא מציע לנו חדר תמידי במלון בתור 'תודה על כל העבודה שלנו בשביל פריז', כאילו שזה לא ברור שזה סתם תכסיס פוליטי בכדי להציג את עצמו בעין טובה אחרי כל הסיפור של מימון בית הספר, כאילו שנרשה לעצמנו לישון במלו...