לרקוד עם זאבים

פרק 12

״מה, איך זה הבחור מהשער? איך הוא הגיע לפה? לא סיפרת לי שהבחור מהשער כל כך חתיך״ היא צחקה, או שהיא לא מאמינה לי או שה6 שוטים שהיא הורידה כבר גמרו אותה.

״היי סאמר לאן את הולכת?״ לירוי שאל כשהתחלתי להתקרב לעבר הבמה, ״אני רק הולכת לשירותים, כבר אחזור״ אמרתי לו, שאר המתמחים שאיתנו הם בחורים טובים... זה נחמד לדעת שאנחנו באותה סירה ודואגים זה לזה.

אני לא באמת יודעת מה הייתה התוכנית שלי בלהתקרב לבמה, אבל העיניים שלי לא שיקרו לי, זה אותו בחור, השיער הבלונדיני שלו נחת עד לכתפיים שלו והוחלק אחורה על ידי ג׳ל, העיניים הירוקות שלו ניצנצו באור של האולם, כן הוא היה לבוש בחליפה ולא במדים אבל לא היה לי ספק, זה הוא.

״בכל מקרה, כפי שכבר אמרתי, אדון קונורי מאחר לחזור מהשיחת וועידה שלו מהמשקיעים שלנו בסין אבל הוא יצטרף אלינו עוד מעט, בנתיים תמשיכו לשתות ולהינות, זו מסיבה אחרי הכל״ הוא צחק וירד מהבמה לקול מחיאות כפיים, ברור שהוא פופולארי כאן.

הלב שלי פעם, עוד פעם, כל כך קרובה, המוח המעורפל מאלכוהול שלי לא יכל לחשוב על תוכנית טובה יותר, אז חיכיתי בירידה מהבמה הקטנה.

העור השזוף שלו החוויר כשהעיניים הירוקות שלו פגשו את שלי, החיוך שלו נמחק, הוא מזהה אותי גם, לחלוטין לא דמיינתי את זה.

״מה את עושה פה סאמר?״ הוא שאל והמשיך ללכת, חוצה את האולם בצעדים גדולים,

״אני יכולה לשאול אותך אותו דבר, אדון אמט לווין סמנכ״ל אינסייט שבזמנו החופשי גם שומר על שערים באמצע היער עם רובה״ יכולתי לראות את הגיחוך שלו מזווית העין שלי בזמן שהלכתי לידו.

״את לא אמורה להיות פה, ואת לא עובדת פה, הייתי מזהה אותך, זו מסיבה פרטית, איך נכנסת?״

״אני אחת מהמתמחות החדשות, רק הגעתי לכאן עם עוד חמישה, אתה יודע משהו על הבחור שהראתי לך קודם, למה אתה לא מספר לי?״

״זה עולם שלא כדאי לך להסתבך בו ארנבונת קטנה,״ הוא אמר, הרגשתי את הסומק עולה לי בלחיים כשהבנתי שהוא קרא לי ארנבונת, זה לא נחשב הטרדה מינית במקום העבודה הכינוי הזה? עד שהתנערתי מהמבוכה כבר לא היינו בתוך האולם של המסיבה, אלא למעלה בקומה של המשרדים, האור היחיד לידנו נבע ממשרד צדדי עם אור פתוח ומבניינים אחרים שהשתקפו בחלונות הגדולים.

״למה את עוקבת אחרי סאמר? מה את מנסה להרוויח מזה?״ הוא הסתובב להסתכל עלי סוף סוף, השרירים שלו בלטו מתחת לחליפה, צלקת קטנה מעל לשפה העליונה שלו נתנה לו מראה מחוספס, אמילי צדקה, הוא באמת חתיך בצורה לא נורמלית, בלעתי את הרוק שלי.

״אני רוצה מידע,״ הודיתי, ״אתה הקצה חוט היחיד שלי מזה שנים, אני רואה במבט שלך שאתה יודע משהו, בלי מה שאתה יודע אני כבר לא יודעת איך אני אמורה להמשיך, אם אני אחזור לשער לנסות לגלות עוד משהו בלעדיך הבחורה הבלונדינית תירה בי״ הוא צחק כשהזכרתי את הבחורה הבלונדינית, ראיתי שהוא מסכים עם החזיון שלי שהיא תירה בי ושזה משום מה משעשע אותו.

״את לא האחת בשליטה כאן ארנבת קטנה״ הוא הצמיד אותי לקיר בפתאומיות, הערפול שלי מהאלכוהול הקשה עלי להגיב בזמן ועד שהבנתי מה קרה כבר יכולתי להריח את האפטרשייב שלו כשהוא חסם את דרכי הבריחה שלי עם הידיים שלו והביט עלי מלמעלה.

״את חושבת שאת יכולה לדרוש ממני מידע? את המתמחה החדשה ואני יכול לדאוג שאת תעלמי מפה עוד לפני שמישהו ישים לב שאי פעם הגעת, מאות אנשים משתוקקים לתפקיד שלך, כל מי שאני אבחר במקומך יהיה אסיר תודה״ הלב שלי נמחץ מהאיום, הגעתי כל כך רחוק ונלחמתי כל כך קשה על ההתמחות הזו בשביל שבחור שקורא לי ארנב יהרוס לי את זה?

״מתאים לך אדום סאמר״ הוא חייך והחזיק את הסנטר שלי ביד שלו, מכוון את המבט שלי לעברו, אם מבטים יכלו להרוג העיניים הירוקות שלו כבר היו הורגות אותי, אני לא יודעת אם אני מפחדת ממנו או רוצה להזדיין איתו, אולי גם וגם- אולי זה סתם האלכוהול שחושב במקומי.

״מה אתה יודע שאני לא יודעת אמט?״ חייכתי והסתכלתי לו בעיניים, מנסה להחזיר לעצמי כל שבריר של דומיננטיות שנלקח ממני על ידו.

״אני יודע הרבה דברים, יותר משהמוח שלך יכול להכיל״ הוא ליטף לי את השיער באצבעות רכות והסיט אותו מאחורי האוזן שלי ״מה את רוצה לגלות?״ הוא לחש לי באוזן, יכולתי להריח את האלכוהול מההבל פה שלו עכשיו, השפתיים שלו כמעט ונגעו לי באוזן. ״אני יכול לשמוע את הלב שלך דופק״ הוא ציין עוד לפני שיכולתי לענות.

״תגיד לי מי הוא, תגיד לי איפה הוא ואני אעזוב אותך בשקט״ התחננתי

״אבל זה יהרוס את הכיף בלראות אותך מתפתלת מסקרנות, ומלראות אותך מגלה לבד, את לא חושבת שיכול להיות שכבר הבאתי אותך אליו?״ הוא הצמיד את הגוף החם שלו אליו והעביר אצבע על השפתיים שלי, יכולתי להרגיש את הזקפה שלו בזווית של הרגל שלי, טוב לדעת שאני לא היחידה שהתחרמנה כאן.

לרגע כבר שכחתי בשביל מה הגעתי, ואולי זה בעצם לא משנה, משהו בהילה של הבן אדם הזה היה כל כך גברי, כל כך בטוח בעצמו, כל כך מסתורי ודומיננטי שחלק ממני כבר נמס לרגליו.

״אני שומע אותו מגיע, ואני חושב שהוא כבר הרגיש שאת כאן מאיך שהוא נשמע...״ הוא צחק ושחרר ממני שניה לפני שהשפתיים שלו נגעו בשלי, ״אין בעד מה ארנבונת״ הוא אמר לפני שהוא נעלם מעבר לפינה של המסדרון.

מה? למה הוא התכוון? לא יכולתי אפילו לעכל את המשמעות של המשפט הביזארי שלו לפני שמשהו עצום חבט בי והפיל אותי אחורה לרצפה בחבטה, ריח נעים של מנטה ומאסק מילא את הנחיריים שלי, הריחות האהובים עלי, ״mate״ מישהו נהם מעליי, עוטף אותי בזרועות שריריות, גבר?