הערה: היי, אשמח לתגובות והמלצות על הסיפור :), תודה לאלו שקראו.
-----
קמתי מתנשפת, מחפשת אוויר לנשום, פתאום הבנתי שאני יכולה לנשום רגיל, מופתעת שאני לא בקרקעית אגם לקחתי נשימות ארוכות, מודה לעולם על כל שאיפה.
קמתי על הרגליים, מוכנה להלחם או לברוח, איפה אני? למה אני עוד חיה?
פתחתי את העיניים כדי להסתכל מסביבי- אני בחדר שלי, עם המצעים האפורים והשולחן עבודה הארוך עם הספרים שמסודרים עליו בערימות- זה היה רק חלום.
הושטתי יד אל המחברת ציור הצהובה שליד המיטה שלי, לעסתי את הקצה של העיפרון השחור כדי להחליט על זווית לפני שהתחלתי לצייר- משרטטת את היער במהירות, אחרי שהיער הושלם למיטב זכרוני עברתי לגבר שבמרכז- השפתיים העבות, העיניים החודרות, הייתי חייבת לתעד כל זיכרון מהחלום הזה מהר לפני שיגמר.
אני חולמת עליו מאז שאני זוכרת את עצמי, כל לילה חלום אחר אבל הוא תמיד שם.
לפעמים הוא חלק מקהל, לפעמים זה רק הוא.
אפשר לומר שהוא בעצם גדל איתי, איך שהוא, אדם שאף פעם לא הכרתי- כשהייתי קטנה הוא היה רק ילד בחלומותיי, רץ בשדות יחף אחרי ילדים אחרים, נופל ומתגלגל מצחוק עם חיוך ענק.
אחרי כמה חלומות סיפרתי על זה לאמא שלי ואמרתי לה שאלה החלומות הכי טובים שלי, היא אמרה שכדי לזכור חלומות כדאי לצייר אותם, אז התחלתי לצייר, כשגדלתי אפילו התחלתי ללכת לשיעורי אומנות בשביל שהכול יהיה מדויק יותר.
הציורים נערמו, עשרות ציורים של אותו האדם, מילד הוא הפך לנער, החיוך הענק נעלם, הייתי חולמת עליו חלומות פשוטים- לפעמים הוא היה לומד, מחזיק את הראש בתסכול, לפעמים סתם מטייל ביער.
זה תמיד היה אותו יער, אותם מקומות, אותם אנשים.
כשהתחלתי להתעניין בפסיכולוגיה קראתי שאף פעם לא חולמים על אנשים שלא מכירים, המוח מרכיב דמויות מאנשים שכבר ראינו בעבר, גם אם לשנייה, זה הרגיש לי מוזר- אם הייתי רואה אי פעם מישהו כל כך יפה בטוח הייתי זוכרת.
חברה מהתיכון הייתה אומרת לי שאני חולמת על חיים שפעם חייתי, שפעם הייתי ילד ואלו פשוט זיכרונות מגלגול אחר, אבל הכל נראה מודרני מדי, לאנשים יש טלפונים, זה לא בעבר.
הלב שלי דפק כשנזכרתי בחלום, הפעם הוא נגע בי, הפעם הוא דיבר אלי, ׳איפה את?׳, אולי גם הוא חולם עליי? אולי הוא באמת קיים?
ליטפתי את הפנים שלי, איפה שהוא ליטף, צמרמורת עברה בתוכי, הלוואי והוא היה קיים, אבל זה רק חלום.
הנחתי את המחברת על הכרית והתחלתי לסדר את המיטה כשהשעון המעורר בטלפון שלי צלצל.
הוא הבהיל אותי, עוד לא יצאתי לגמרי מהחלום, ניסיתי להתענג עוד כמה דקות על החוויה היפה שהחלום הזה היה.
למה השעון הזה צלצל בעצם?
נחנקתי, היום המבחן האחרון של השנה.
YOU ARE READING
לרקוד עם זאבים
Loup-garouלסאמר יש את אותו חלום מאז שהיא זוכרת את עצמה- גבר מהמם עם עיניים כחולות. כל מי שמסביבה חושב שאלו רק חלומות, אבל היא חלמה על הבחור הזה מאות פעמים, והחלומות נהיים יותר ויותר אמיתיים, והיא די בטוחה שהוא חולם גם עליה. ביום הולדתה ה21 היא יוצאת לטיול באז...
