פרק!
שני להיום3>
תהנו❤️
-
לואי מסתכל סביבו במשך עשרים דקות לפחות, מנסה למצוא מאיפה הם הגיעו.
"זה היה משם?" הוא שואל את הארי, מצביע לכיוון אחד.
"אממ, לא. אני לא זוכר את העץ הזה."
לואי נאנח ומסובב את ראשו. "אולי מפה?"
"אני לא-"
"בסדר, אתה חייב להפסיק להגיד את זה על כל מה שאני מצביע עליו כששנינו יודעים שאתה אפילו לא הסתכלת מאיפה באנו כי היית עסוק מדי בלבהות לי בתחת!" קורא לואי, מניח יד על מותנו עם הבעה לא מרוצה.
"שנינו יודעים שאתה אוהב את זה כשאני בוהה בך."
לואי עושה פרצוף, אבל לא אומר כלום במשך כמה שניות. ברור שהוא הופתע.
"נעשית שחצן עכשיו, נכון?"
"לא יותר ממך זה בטוח." אומר הארי.
לואי בוהה בו לפני שהוא מושך את הארי לנשיקה נוספת.
"בשביל מה זה?" הארי שואל נגד שפתיו של לואי כשהם נפרדים.
"פשוט... יש משהו בדרך שבה אתה מנסה לעשות בדיחה שמדליק אותי."
"אתה אוהב משחקי מילים גרועים?"
"משחקי מילים גרועים שנעשו על ידי בחורים גבוהים עם עיניים ירוקות, ראשים ענקיים וחושי סטייל איומים? כן".
"היייייי."
"שכחתי להזכיר תווי צפרדע?" לואי שואל ומצחקק, מחליק את ידו מתחת לחולצה של הארי, מעביר את אצבעותיו על עורו.
הארי מגלגל את עיניו ונסוג לאחור. "בוא ננסה למצוא את ה-"
"זו הדרך." אומר לואי, מהנהן על כיוון אחר שכנראה הצביע עליו בעבר.
"מה? איך אתה יודע?"
"אני זוכר."
הארי עושה פרצוף מבולבל. "מה? למה אתה מתכוון?"
"כלומר, אני יודע את הדרך חזרה למחנה."
"אז למה בילינו יותר מחצי שעה בהליכה ביער לבד? כמעט מתתי כששמעתי ענף נסדק".
"זה הייתי אני, ניסיתי להפחיד אותך."
"זה היית-איכס." אומר הארי ומסתובב, משלב את זרועותיו. "אתה אידיוט."
"אוי, בחייך, אל תכעס. זו הייתה בדיחה."
"הגרועה ביותר עד כה. אתה יודע, אתה באמת חושב שאתה כל כך מצחיק וכזה, אבל אתה בעצם לא. כל הבדיחות שלך או בשימוש יתר, משעממות, או פשוט לא מצחיקות."
לואי בוהה בהארי, משלב את זרועותיו. "וואו. צוחק על ההומור שלי. תזדיין. אתה יכול להגיד כל דבר על כל דבר, אבל אל תצחק על ההומור שלי."
YOU ARE READING
Bring Your Body Baby-מתורגם
Romance- הסיפור מתרחש בקיץ 2015. הארי בן השמונה עשרה שונא לרצות אנשים שלא יכולים להיות שלו. ולואי הכדורגלן בן העשרים ושלוש אוהב לפלרטט עם אנשים למרות שזה אף פעם לא אומר שום דבר. - היי! פאנפיק חדש שאני מתחילה לתרגם אחרי הרבה זמן. מקווה שתאהבו. תהנו❤️ *קט...
