הגיבור במסכה והיתומה המסתורית

הלך עליי( סונה)

ברגע שפגשתי את העיניים שלו הבנתי שהלך עליי היה נעים מאוד להכיר את כולם אבל עצבנתי זאב דם זה אומר מוות מידי( הצילו) .

"זה רק ספר נסיכות כפי שאמרתי לא משהו מיוחד אני רק קוראת את זה כאן בשביל הגוף אני אוהבת אתגרים וגם בפינה של הילדים יש מלא רעש וממש קשה להתרכז שם אתה לא חושב?"( עדיף לדחות את זה כמה שיותר )

"סונה מה את חושבת שאת מקשקשת שם? את יודעת שאני יכול לראות את ספר שאת קוראת נכון? יש לך מושג בכמה צרות הסתבכת? זה ספרים אסורים מסיבה! את ממש יכולת לפגוע בעצמך! "

"שנינו יודעים קאיוט שזה לא פעם ראשונה שאני קוראת ספרים כאלה ועד עכשיו זה לא מפריע לך ודווקא הספר הזה כן הספר היחיד שנותן לי תשובות שאתם לא מוכנים לתת לי!
אני רק רוצה לדעת מה קרה לאחים שלי אבל אתם לא מוכנים לספר לי כלום על זה הרי זה רק חלום לא? אז למה הם מופיעים בספר?
כולכם יודעים שהם אמיתיים אבל אתם לא מספרים לי שום דבר למה?
למה אתם מסתירים ממני כל כך הרבה דברים גם לי מותר לדעת אל המשפחה שלי! "

"סונה זה לא סיבות לקרוא ספר אסור ומסוכן במיוחד לילדה בגילך ואולי חשבת שיש סיבות למה אנחנו מסתירים ממך דברים? הוא נשם עמוק.
תקשיבי לי רגע סונה אנחנו לא מדברים איתך על אחים שלך כי הם ביקשו ממנו שלא נעציב אותך או נדאיג אותך."
"את לא צריכה לחשוב על דברים כאלה בגיל הזה הם אוהבים אותך באמת שלושתם אבל נדבר על זה בהמשך כרגע יש לך שיחה מאוד ארוכה איתנו... "

( וכאן נגמרים החיים שלי ) "יש אפשרות אולי לדלג על כל הדבר הזה ולתת לי לחיות ולא לדבר על זה בשבילי?
בשביל כולנו?"

"את לא צריכה לדאוג בנוגע לריו זה כרגע הדבר האחרון שאת צריכה לדאוג בנוגע עליו ! "

עיניים אדומות תעזרו לי אלים יקרים "כן אדוני" והתחלתי  לטפס על המהדפים להתחמק ממנו לוותר על השיחה המאוד מיותרת הזאת אבל הוא לא ויתר לי הוא תפס אותי ופשוט גרר אותי איתו ל'בית כלא' ( הבית שלי אבל למשרד של אבא החדר הכי מפחיד בבית שלנו והוא ענק )

"אל תפחדי סונה כולם יהיו וישמעו את כל מה שקרה אני בטוח שתקבלו תשובות שם. "

אלים אדירים בבקשה תצילו אותי אני מוכנה להישבע ולעבוד בשבילכם אם תוציאו אותי מהחור שחפרתי לבד  ואני מסרבת לקחת עליו אחריות
"כן ועכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב תודה על העידוד זה באמת עוזר לי."

"לפחות תגידי תודה שזה אני שתפס אותך ולא אוליבר כי הוא לא היה מוותר לך בקלות כזאת אני מנסה להיות נחמד ולעזור לך אבל בכל זאת אני מבין מה אחים שלך עוברים כרגע ואני נשבעתי שאני אגן עלייך מעל השטיות האלו ואת לא עושה לי עבודה קלה את יודעת לפעמים את ממש מזכירה לי את ג'ול לפעמים"( השם המלא של ריו זה ריו ג'ולי +שם משפחה) .

"ריו?
אני וריו הפך מוחלט אני ביישנית וקל לשלוט בי ריו היא בדיוק ההפך ואתה יודע זה איך אתה רואה שאנחנו דומות? אני לא רואה את זה בכלל" .

"תסתכלי קצת בזווית של סונה ילדה סקרנית שתמיד בדרך מאוד מוזרה מסתבכת בצרות לא קצת מזכיר את ריו?"

תוך כדאי השיחה שלנו הגענו למשרד זאת הייתה אחלה שיחה אחרונה לפני המוות אם שואלים אותי.
נעמדנו מחוץ לדלת מחכים שהם יסיימו את השיחה שלהם לפני שהם מתחילים איתי אני רק מקווה שזו שיחה טובה כדאי שאולי הם אם היו שמחים הם יוותרו לי קצת ואני רק אם ריתוק במקרה הטוב. אצלנו העונשים מתחלקים קצת שונה

ריתוק -אפשר לסלוח
ריתוק +עבודות בית -פעם הבאה תכין שיעורים
התנדבות בניקוי החווה של ארתורו( יער ענק ומלוכלך ) -שזה לא יקרה שוב
שומר ראש -אנחנו לא סומכים עליכם יותר עד הודעה חדשה
הכול ביחד -אף אחד לא יעזור לכם עכשיו

זה אולי נראה לכם פשוט וכיף אבל זה לא ממש לא זה כמו להיות בבית משפט ולקבל עונש מאסר במינימום זה סיוט.

הקשבתי לשיחה שלהם הם דברו עליי ועל ארתורו? אני לא מבינה איך אנחנו קשורים אנחנו שונים לגמרי אני חושבת... אני לא יודעת אני לא כל כך מכירה אותו האמת. הם פשוט המשיכו לדבר וגיליתי שבסוף כן צדקתי. אני כן אומצתי פעמיים המשפחה האמיתית שלי עדיין בחיים. וארתורו יודע איפה הם רצתי משם הכי מהר שיכולתי לא הקשבתי לכלום והשתגרתי אני רק מקווה שאני אשרוד את מה שעומד לבוא.

"למה כולם חייבים לשקר לי ולהסתיר ממני דברים?! " הייתי חייבת לצעוק בבריחה שלי לא הצלחתי להתאפק עוד ועוד שקרים וסיפורים לא אמיתיים עוד ועוד הסתרות ונמאס לי מזה באמת שנמאס לי מזה למה לא יכול להיות לי חיים נורמליים?