{פרק 6}

183 10 5
                                    


אוסטן התעורר בבוקר עם כאב ראש נורא, הוא בכל זאת שתה לילה שעבר אבל לא השתכר כמו מייקה. הוא ירד מהמיטה בשקט כדי לא להעיר את חברתו שישנה לידו.

עומד מול המראה אוסטן בהה בשקיות השחורות שהיו מתחת לעיניו, שוב היו לו נדודי שינה. הוא פתח את הברז ושטף את פניו במים קרירים וצוננים. בזמן שצחצח את שיניו ראה את ראשה של מייקה מציץ אליו מפתח הדלת.

"בוקר טוב" אמר לה בחיוך כשמברשת השיניים עוד נמצאת בפיו. "מתפוצץ לי הראש" החזירה לו במבט ישנוני. "בואי תצחצחי גם שיניים ואני אכין לך משהו לאכול ואביא לך כדור לכאבים" אמר וירק את המשחת שיניים לתוך הכיור ושטף את פיו.

אוסטן סידר שני צלחות בשולחנו הקטן שבמטבח, ביחד עם שני חביתות וסלט קטן שהכין. מייקה יצאה מהשירותים ופנתה אליו "וואו מתי הספקת?" שאלה בפליאה. "אם לא שמת לב היית חצי שעה בשירותים" צחק עליה. היא זרקה אליו מבט חמוץ ופנתה לשבת. 

מייקה התחילה לזלול את האוכל במהרה בולעת מהר וכמעט נחנקה "היי, היי תיזהרי, תאכלי לאט האוכל לא יברח לך" אמר בדאגה. מייקה בלעה את האוכל והסתכלה על המזלג שלה "באלי להקיא אבל אני רעבה" אמרה במבט עצוב מעושה. "בואי נביא לך כדור ונראה מה יהיה, בינתיים תנסי לאכול" אמר והלך לחדרו.

כעבור כמה דקות חזר אליה עם כוס מים וכדור בידו. "קחי תשתי, כנראה שלא תלכי היום ללמוד" פנה אליה והגיש לה את כוס המים והכדור. "ומה איתך?" שאלה אותו ובלעה את הגלולה. "אני אלך להתארגן, אני כבר מאחר ברבע שעה" השיב ורץ לחדרו.

אוסטן עמד בפתח הבית וצעק לחברתו שנחה בחדר שלו. "תשמרי על סדר, ואם את רוצה ללכת הבייתה תתקשרי אלי ואני כבר אבוא אלייך לקחת את המפתחות של הבית" כששמע ציוץ קטנטן בתגובה נאנח לעצמו ויצא מהבית.

-

כעבור שבועיים

אוסטן ישב בסלון ביתו עם ספר קומיקס גייז בידו. *מנגה קראו לזה?* חשב לעצמו, "למה היא מכריחה אותי לקרוא את הדברים האלה?" אמר באנחת עצבים. "מייקה הזאתי, מה כבר מעניין בז-" נעצר ופתח את עיניו לרווחה. *האם היא מנסה לגרום לי לחפש פרטנר* חשב בהלם כשבהה בסצנת אהבה שהייתה למול עיניו. פתאום הטלפון שלו רטט בכיסו.

הוא הסתכל על כמות ההודעות שקיבל בשניה. הטלפון שלו לא הפסיק לרטוט ולהשמיע צלילים, הוא כבר התחיל להילחץ. *אולי קרה משהו?* הוא פתח את הטלפון וראה שכל ההודעות נשלחו ממייקה. "הנה מדברים על החמור" מלמל ובהה בהודעות ששלחה לו.

"אמס"
"אמס"
"אמס"
"ווילי"
"וויליאמס"
"הייייייייייי"
"...."

"מההההה" השיב לה בכעס.

"רוצה ללכת לבר הערב?" שלחה עם פרצוף קורן.
הוא הביט במסך לכמה דקות, לבסוף הגיב לה "את לא נורמלית!!" עם פרצוף כועס עם בועת קללות בפיו.

"נווו בחייך תבוא איתייייי!!!!" שלחה עם 30+ פרצופים בוכים ומתחננים.
"טוב אחשוב על זה.." הגיב לה ונאנח לטלפון. 
מייקה מן הצד השני קפצה מאושר כי ידעה שכשאוסטן אומר שהוא יחשוב על זה, זה אומר כן.


הייייי זאת שוב אנייי עם עוד פרק חדש,  אחרי כל כך הרבה זמן שלא העלתי.  אני שוב נורא מצטערת על האיחור שלי,  מקווה שלא נטשתם את הסיפור הזה.. אני מקווה להמשיך אותו,  יש לי המון לימודים אז אני אשתדל לכתוב כמה שאני יכולה!!
תודה שקראתם את הפרק הזה ונשארתם עד עכשיו!
שיראל 3>

הפרידה ששינתה את חייWhere stories live. Discover now