פרק 3-חיובית

129 4 0
                                    

היה צלצול,הכיתה קמה ויצאה נויה אלעד גאיה גל ותום באו אלי,אני רועדת ודמעות יורדות מעני אני לא מצליחה להפסיק,"מה קרה אור שלי?" שאל תום,לא עניתי לו המשכתי לרעוד ולבכות,"תבדוק אם הטיפות שלה בתיק" שמעתי את גאיה אומרת לתום,תום לקח את התיק שלי וחיפש במהירות,"הן לא שם" אמר בכעס,"היא לא מקשיבה אמרתי לה לקחת" אמרה גאיה לחוצה,"אוקיי,אורצוק תנשמי תזכרי שזה לא אמיתי וזה עוד שניה נגמר" אמר תום ברוגע ובא לאחוז בידי,הרחקתי אותו ממני,"גאיה?" אמר תום,"יפה שלי,אורצוק,זה עוד שניה נגמר,תנשמי הכל בסדר אני פה,תום פה,חבר שלך,גל ונויה פה גם אלעד...,אנחנו לא עוזבים אותך,מבטיחה לך אוקיי?,תנשמי איתי בסדר?,תפתחי את העניים שתרגישי מוכנה,זה לא אמיתי וזה עוד שניה נגמר",פתחתי את עניי וגופי לאט לאט הפסיק לרעוד כל המסקרה שלי נמרחה על פני,"מה קרה אור שלי?" שאל תום ובא לחבק אותי,"בבקשה לא" ביקשתי בשקט.

נקודת מבט של תום:
האור שלי נכנסה לכיתה בוכה ידעתי שמשהו לא טוב הולך לקרות,היא שמה את הגקט וסגרה אותו עד הסוף,משהו לא בסדר אור שונאת להסתיר את גופה,היא בכתה ולא הפסיקה,מי פאקינג פגע באור של החיים שלי?,ניסיתי לסמן לה מה קרה היא לא ענתה לי,הסתכלתי עליה לחוץ היא התחילה לרעוד,ידעתי שהיא צריכה לקחת כדור היא פשוט לא מקשיבה לאף אחד כעסתי כי ראיתי אותה סובלת שוב פעם התקפי חרדה,עד שהיא הצליחה לצאת מהם,מה קרה ליפה שלי?,היה צלצול חיפשתי את הטיפות שלה בתיק שלה אבל לא במפתיע הם לא היו שם,כעסתי עליה אבל יותר דאגתי ונלחצתי,ניסיתו להרגיע אותה אבל לא הצלחתי,אף פעם לא קרה שלא הצלחתי להרגיע אותה היא רעדה במשך דקות ארוכות,ובכתה ללא הפסקה ביקשתי מגאיה עזרה לקח לגאיה זמן רב עד שהצליחה לגרום לאור להפסיק לרעוד,באתי לחבק את אור אבל היא הרחיקה אותי ממנה משהו לא טוב קרה.

חזרה לנקודת מבט של אור:
"אפשר הביתה?" שאלתי בשקט,"כן אור שלי" אמר תום,הוא הרים אותי בזרועותיו אבל לא התרחקתי הייתי רגוע אצלו,"היא רגוע אצלך" שמעתי את גאיה אומרת לו,נרדמתי בזרועותיו של תום,הוא הכניס אותי לאוטו והתחיל לנסוע.

נקודת מבט של תום:
היפה שלי ביקשה הביתה וכמובן שלקחתי אותה,כואב לי לראות אותה ככה התאהבתי בילדה הכי שמחה שקיימת אבל אני נשבע שאני לא עוזב אותה לרגע זה לא יקרה,אור שלי תחזור וגם אם לא אני מאוהב בה איך שהיא,הרמתי אותה בזרועתי והיא הייתה רגוע לידי הסתכלתי עליה ולא יכולתי להוריד את עני מהדבר היפה הזה,היא שלי הדבר המושלם הזה פאקינג שלי,אורצוק שלי נרדמה,"מה קרה לה?" שאלתי את גאיה,"לא יודעת,בחיים לא ראיתי אותה ככה,אבל היא בטח תספר לך היא מאוהבת בך כמו שלא הייתה מאוהבת בחיים" אמרה,"גאיה,לפני כמה ימים אומר שלך לה הודעה מחקתי אותה לפני שהיא הספיקה לראות,דאגתי לה לא רציתי שהיא תזכר במה שקרה לה איתו זה היה קורה לה עוד פעם" אמרתי,"זה בסדר,הייתי עושה את אותו הדבר,אורצוק לא קלה" אמרה גאיה,"אבל אני מכור אליה לא משנה מה אני יואהב אותה" אמרתי,"אין לך מושג כמה היא אוהבת אותך ומאושרת שאתה נמצא בחיים שלה" אמרה גאיה,"אני רוצה שהיא תיהיה אישתי" אמרתי בישירות,"חכה קצת,אתם נועדתם להיות ביחד,זה יקרה" אמרה גאיה ואני חייכתי והסתכלתי שוב על היפה שלי וליטפתי את פניה החלקות,הנחתי אותה במושב וחגרתי אותה בעדינות,לא יכולתי שלא לנשק אותה אז עשיתי גם את זה,הנסיע הייתה כל כך שקטה בלי השירים שלה...הבנתי מה יקרה לי בלעדיה,אני פשוט יתחרפן.
הגענו לבית שלה הוצאתי מפתח מהתיק שלה ופתחתי את הדלת הנחתי אותה על המיטה שלה,וכיסיתי אותה בשמיכה וחיכיתי איתה אני לא עוזב אותה יותר לעולם,נזכרתי שהיא הבטיחה לאמא שלה שתלך לאבא שלה אחרי הבית ספר,התקשרתי לאמא של האור שלי.

אור שליWhere stories live. Discover now