אור שלי

פרק 6-חיה לזה

יצאנו מהבית,ונכנסנו לאוטו של תום,כל הנסיע הוא מנסה לשכנע אותי שיבוא איתי לבדיקה אך לא הסכמתי,"אתה תלך לבית ספר ותגיד שאני לא מרגישה טוב" אמרתי לו,"טוב אבל את מתקשרת אלי שניה אחרי" אמר בקשיחות,"בסדר,מבטיחה" אמרתי לו בחיוך קטן,הוא חמוד שהוא דואג לי,הגענו לבית של גאיה,בית פרטי גדול ויפה גאיה לא צריכה את הכסף של ההורים שלה היא מרוויחה די הרבה ים הקריירת הדוגמנות שלה,התקשרתי אליה ואמרתי לה שתצא,היא יצאה,לבשה פוטר גדול בצבע אפור ומכנס גינס כחול,"בוקר טוב" אמרה תוך כדי שהיא נכנסת לאוטו,"בוקר טוב" אמרתי לה,"בלחץ?" שאלה,"כן" עניתי,"בוקר טוב תום" אמרה גאיה,"בוקר טוב" אמר חזרה,"תומי אתה לא אומר מילה אוקיי?" אמרתי,"לא להגיד לנויה ואלעד?" שאל,"לא יודעת הם יגידו?" שאלתי שואלת עצמי,"תגיד להם אבל אחרי שישבעו שלא יספרו" אמרתי בשקט,תומי המשיך לנסוע ונתן לי לשים שירים,"איך היה אתמול?" שאלתי את גאיה,"בצילומים?" שאלה ואני הנהנתי,"היה בסדר,זאת הייתה הפקה גדולה קצת מוזר שכל כך הרבה אנשים סביבך" אמרה בשקט,"את בסדר? לא אמרו לך משהו נכון?" שאלתי בשקט,"אמרו" אמרה בלחש משפילה מבטה,"מה אמרו?" שאלתי,"זה לא חשוב מה אמרו,אני פשוט לא מקשיבה לפחות מנסה" אמרה,"את יודעת זה חלק מהמקצוע" אמרתי,"אני יודעת ואל תגידי לי עוד פעם שאפשר לוותר כי אני מרגישה את זה שאני בנויה לכל מצלמה שמצלמת אותי שאני פשוט חיה לזה" אמרה גאיה וחייכיתי אליה,"אני שמחה שאת מאושרת" אמרתי לה והיא חייכה אלי,הגענו לבית חולים,תום חנה את האוטו ויצאנו מהרכב,"תתקשרי ישר שתסיימי" דרש ונשק לי נשיקה לשפתי,"אוקיי" אמרתי בחיוך,התרחקנו ממנו,"אני מפחדת" אמרתי לגאיה בשקט,"זה טבעי" אמרה לי,"אם יצור חי בתוך הבטן שלי ואני הורגת אותו,אני נחשבת רוצחת?" שאלתי בשקט,"לא,מה פתאום אורצוק את ממש לא רוצחת,את עושה לו טובה זה לא היה מסתדר נכון?,שתינו יודעות את זה" אמרה בקול דואג,"אני יודעת גאיוש,אבל המחשבה שאני יהרוג את הילד שלי הורסת אותי" אמרתי בשקט דמעות בעני,"את לא הורגת אותו,את עושה מה שאת צריכה לעשות" אמרה,"גאיה,אולי לא?" שאלתי,"ואז מה תעשי?,את לא תוכלי להסתיר את הבטן" אמרה,"אני יודעת,אבל אני לא יוכל להסתיר את הכאב שרצחתי את הילד שלי ושל תום או הילדה?" אמרתי,"אני חושבת שזאת בת" אמרה,"אני חושבת שזה בן" אמרתי בחיוך קטן עדיין דומעת,"אבל בחיים לא נדע..הוא ימות היום" אמרתי בשקט,גאיה ליטפה את שערי,"יהיה בסדר אורצוק" אמרה לי בשקט וקירבה אותי לחיבוק,"אני וגל נפרדנו" פלטה גאיה,"מה?" שאלתי מופתעת ומיד התנתקתי מהחיבוק,"סליחה שאני אומרת לך עכשיו,הייתי חייבת לפרוק" אמרה בשקט,"זה בסדר יפה שלי" אמרתי וחיבקתי אותה,"למה?" שאלתי בשקט,"אתמול אחרי הצילומים דיברנו והוא פשוט התחיל להיות קנאי,"מה? לא הסברת לו שאת מתצתלמת גם עם גברים?" שאלתי בשקט,"לא חשבתי שזה כל כך יפריע לו אפשר לחשוב שאין לי ידידים אני דוגמנית זה חלק מהמקצוע אין לי אם אף אחד מהם כלום כולם שם אגואיסטים שחושבים רק על עצמם,גל לא כזה בגלל זה התאהבתי בו" אמרה,"אמרת לו את זה?" שאלתי,"לא,עוד לא" אמרה,"תגידי לו שאת אוהבת אותו ותסבירי לו שזה המקצוע שלך ושאין לו ממה לקנא,הוא כנראה לא בטוח במקום שלו,גאיה אם הייתי במקומו גם לא הייתי בטוחה את כל כך יפה" אמרתי לה,"אני אוהבת אותך אורצוק" אמרה לי וחייכה,הרופאה יצאה מחדרה וקראה לנו להכנס,שנינו נכנסו וישבנו מולה,"בוקר טוב" אמרה בחיוך,"בוקר טוב" אמרנו אני וגאיה באותו הזמן,"מה העניין?" שאלה,"אז לפני שבועיים בערך התחילו לי בחילות והקאות ואיחר לי המחזור,אני עשיתי בדיקת הריון והתוצאה יצאה חיובית.." אמרתי בשקט,"אני מבינה" אמרה,היא הסבירה לי ודיברה איתי על הנושא,"את בת 16"אמרה,"כן" עניתי בשקט,"אז את רוצה להפיל את התינוק?" שאלה,"אני לא רוצה,אבל אני צריכה" אמרתי משפילה מבט,"את לא הראשונה בובה,הרבה בנות בגילך ואפילו צעירות יותר באות אם אותם המקרים,את והוא ביחד?" שאלה,"כן" אמרתי,"יש בנות שנכנסות להריון ולא יודעות איפה הוא הן נשארות לבד" אמרה,"אני ותומי לא נפרד" אמרתי והיא חייכה,"הם מתנהגים כמו זוג נשואי" התרפצה גאיה לשיחה,"תשכבי על המיטה מאמי" אמרה,שכבתי על המיטה והיא שמה על בטני מן חומר שקוף דביק,היא עשתה לי אולטרסאונד וראיתי את יצור קטן על המסך השחור שמעתי את הנשימות שלו וראיתי ידיים קטנטנות,דמעות ירדו מעני,"אני רוצה לשמור אותו" אמרתי בשקט והיא לא הגיבה,היא נגבה את בחומר מבטני וסימנה לי לקום מהמיטה,אני וגאיה ישבנו חזרה מולה,"מזל טוב,את בחודש שני,עוד כמה שבועות הבטן תתחיל לצאת" אמרה,"הדבר הקטן הזה שלי?" שאלתי מופתעת,"כן מותק הוא שלך" אמרה גאיה והרופאה חייכה חיוך קטן בהסכמה,"אני לא רוצה להפיל אותו,אני רוצה שיהיה שלי" אמרתי,"את בטוחה?" שאלה,"אני חושבת" אמרתי בשקט,"עוד מעט כבר לא תוכלי להפיל אותו"אמרה,"אורצוק,איך?" שאלה גאיה,"לא יודעת איך אבל אנחנו נסתדר את ראית אותו שם במסך? אני לא יכולה להרוג אותו אני מרגישה שייכת אליו" אמרתי בקול רועד,"אני מבינה אורצוק אבל את בת 16" אמרה גאיה,"לא אכפת לי הוא שלי אני לא הולכת לרצוח אותו" אמרתי דומעת וגאיה הנהנה בהסכמה,"מתי אפשר לדעת אם זה בן או בת?" שאלתי,"תבואי עוד שבוע" אמרה בחיוך,"אני יבוא,תודה" אמרתי מוצפת רגשות,"להתראות מתוקה"אמרה בחיוך,"להתראות" אמרתי,אני וגאיה יצאנו ממנה,"אז אני יהיה אמא?" שאלתי,"את תיהיי אמא" אמרה גאיה,אני יהיה אמא" אמרתי מעכלת את הסיטואציה,גאיה קירבה אותי אליה וחיבקה אותי,"תתקשרי לתום" אמרה,"הוא בשיעור עכשיו" אמרתי,"הוא יצא בשבילך" אמרה,הסתכלתי בטלפון על השעה,"אחת עשרה עכשיו,אולי נלך לבית ספר?" שאלתי,"כן נלך" אמרה גאיה,הלכנו לתחנת אוטובוס ועלינו על האוטובוס שלוקח אותנו לבית ספר,נכנסנו ועלינו לכיתה שלנו,הסתכלתי על תום,הוא היה בהלם שנכנסתי והמבטים של גאיה וגל היו נראים פגועים,"סליחה על האיחור,הייתי אצל הרופאה וגאיה ליוותה אותי" אמרתי בשקט,"זה בסדר,תכנסו" אמרה המורה,נכנסנו לכיתה וישבנו במקומות שלנו,היה צלצול,תום,אלעד ונויה קמו לעברי,"תום סיפר לנו" אמרה נויה,"נדבר על זה אחר כך בסדר?,אני צריכה שניה לדבר עם תום לבד" אמרתי בשקט ונויה מיד הבינה,תפסה את היד של אלעד ומשכה אותו הצידה,פניו של תום האדימו מלחץ,"מזל טוב,אתה עומד להיות אבא" אמרתי,הוא חייך והרים אותי תוך כדי חיבוק שהתלוו בכמה נשיקות,"לא הפלת אותו?" שאל שמח,"לא יכולתי,ראיתי אותו במסך ולא יכולתי לחשוב שאני יהרוג כזה דבר שהוא שלי ושלך" אמרתי לו,"זה בן או בת?" שאל מרוגש,"אני בחודש שני,אז עוד כמה שבועות תצא לי הבטן,אז צריך למצוא מה לעשות עם זה ושבוע הבא תבוא איתי ונבדוק אם זה בן או בת" אמרתי,"עוד 7 חודשים ניהיה הורים" אמר מתרגש,"כן" אמרתי מחייכת,תום התקרב אלי ונשק לי נשיקה ארוכה.