פרק 4-בחילות

112 3 0
                                    

התקשרתי לתום וביקשתי שיבוא לקחת אותי הביתה,הבדיקה הייתה אצלי בתיק,לא ידעתי אם להגיד לו ואם כן אז מתי?..,הגענו לבית שלי וישבנו על המיטה שבחדרי בשקט,"מה אורצוק?" שאל,"אם היה לנו ילד איך היית מגיב?" שאלתי ותום צחק,"למה יש לנו אחד?" שאל עדייו צוחק,"נו תתרכז שניה" אמרתי בחיוך,"לא יודע נו,אני אמרתי לך כבר את האישה שלי הייתה רוצה להתחתן איתך" אמר וחייך,הוא התקרב אלי והתנשקנו נשיקה ארוכה הוא הכניס את ידו לתוך חולצתי אך מיד התנתקתי מן הנשיקה ועצרתי אותו,"מצטער" אמר,"לא זאת לא אשמתך,פשוט לא היום" אמרתי בשקט,תום שתק לרגע,"ממתי לא?" שאל,"נו תום" אמרתי,"הכל בסדר אור שלי" אמר בשקט נראה מבולבל,פחדתי אני לא ישקר,הנה עשינו את זה פעם אחת וזה נגמר בזה שיש לי ילד בתוך הבטן,"תום?" אמרתי בשקט,"מה?" שמעתי בקולו שהוא כועס,"אז עכשיו אתה כועס?" אמרתי,"אני לא כועס" אמר,"למה? כי לא רציתי?" שאלתי בצעקות,"כי את לא מספרת לי כלום"אמר בכעס,"הוצאתי את הבדיקה מהכיס שלי וזרקתי עליו,"הנה אני מספרת" אמרתי כועסת,תום הסתכל על הבדיקה ואז עלי הוא היה בהלם ראיתי בעניו שהיה נראה אבוד,"זה אמיתי?" שאל בשקט,"כן" אמרתי ודמעות בעני,הוא קם וחיבק אותי חיבוק ארוך שנמשך לפחות 8 דקות,"בגלל זה היו הבחילות?" שאל ואני הנהנתי בחיוב,"מסתבר" אמרתי,"יהיה בסדר אורצוק שלי" אמר והניח את ידו על ביטני,"תום,יש יצור בפנים" אמרתי,"כן,את בהריון" אמר,"כן..,אבל אני יפיל את התינוק.." אמרתי בשקט,"אור?" אמר,"מה? אני לא מתכוונת להיות בהריון בגיל 16" אמרתי,"אני מפחד עלייך" אמר,"אני גם מפחדת תומי,תאמין לי שאני רועדת מפחד אבל גם המחשבה שיהיה לי ילד בגיל 16 מפחידה אותי יותר,הריון אי אפשר להסתיר עוד מעט תצא הבטן ואז כולם יראו" אמרתי,"אבל זה שלנו אורצוק,זה הילד שלנו" אמר,"אני יודעת תומי,אבל זה יהרוס הכל שנגדל יהיה לנו אחד כזה מבטיחה אוקיי?" אמרתי לו מלטפת את פניו והוא הנהן בחיוב,"אסור שאף אחד ידע,לא ההורים שלי ולא שלך" אמרתי,"ברור" אמר ונשק לי לשפתי,"אני יבדוק מתי אני יכולה לרופאת נשים שלי" אמרתי והוא הנהן,"אני יבוא איתך" אמר,"לא צריך,תלך לבית ספר ותגיד שאני לא מרגישה טוב" אמרתי,"נדבר על זה שיהיה תור" אמר,"כן,חבל להקדים את המאוחר" אמרתי לו בחיוך מאולץ.
השעה הייתה שתיים עשרה בלילה הייתי מחובקת בזרועותיו של תום,לקחתי את הטלפון שלי בשקט כדי לא להעיר אותו ושלחתי הודעה לגאיה.

אני:גאיה?
גאיה:מה ישלך ישלי מחר צילומים אני ישנה
אני:בסדר תנשמי,סיפרתי לתום
גאיה:ומה אמר?
אני:לא יודעת לא הצלחתי להבין מה הוא חושב על זה נראלי שהוא לקח קשה שאני רוצה הפלה
גאיה:בסדר זה טוב בשביל שתכם את בת 16 והוא 17 זה לא יעבוד הוא מתגייס עוד מעט ואת צעירה,זאת ההחלטה הכי טובה שאת יכולה לעשות
אני:גאיה מה עם תום רוצה את הילד הזה?
גאיה:אורצוק,הוא יבין התינוק הזה רק יהרוס את מה שיש בינכם
אני:אבל זה פאקינג תינוק,ישלי יצור נושם בתוך הבטן
גאיה:ושתצא בטן?,אורצוק אני יודעת שקשה לך להבין את זה אבל זה קרה לא נזהרתם ואת בהריון את לא הראשונה שזה קורה לה
אני:את חושבת שזה קל? זה כמו רצח
גאיה:אני לא אומרת שזה קל פשוט אל תהפכי את זה ליותר קשה ממה שזה
אני:אני הולכת לבדיקה יום שלישי
גאיה:אני באה איתך מתי זה?
אני:בבוקר,אני יפסיד לימודים
גאיה:אני גם יפסיד נראלך שאת הולכת לשם לבד?
אני:אני אוהבת אותך גאיוש
גאיה:גם אני אורצוק אבל נמשיך לדבר על כמה אנחנו אוהבות אחת את השניה בבוקר כי אני גמורה
אני:למה את מצתלמת מחר?
גאיה:לא משהו חשוב
אני:תזהרי גאיה
גאיה:אני יודעת אורצוק
גאיה:לילה טוב❤️
אני:לילה טוב גאיוש❤️

הנחתי את הטלפון על השידה לידי וחיברתי למטען,קמתי בשקט כדי לא להעיר את תומי,שוב פעם תחושת בחילה תקפה אותי רצתי לשירותים והקאתי שוב,תום רץ אלי ותפס את שערי,"את בסדר אור שלי?" שאל שהפסקתי להקיא,הסתכלתי עליו והוא ליטף את שערי,"כן,הכל בסדר" אמרתי,הוא קירב אותי אליו וטרף את שפתי,"עכשיו זה בוקר טוב" אמר ולא נתן לי להוציא מילה מהפה,בכל שניה שבאתי לדבר נשק לי עוד נשיקה,"אני נשאר איתך היום קטנה" אמר,"לא,אני הולכת" אמרתי,ויצאתי החוצה,תום רץ ועקף אותי החזיק בכתפי בשתי ידיו,"את לא הולכת לשום מקום" אמר בקשיחות,"נו תום אני בסדר" אמרתי,"נשאר כאן ואני ינשק אותך כל היום" אמר,"אז אתה אומר שתנשק אותי כל היום?" שאלתי,"כל היום" אמר והחזיק במותני שמתי את זרועותי על צווארו הוא נשק לי נשיקה ארוכה כל כך שמרוב שהייתה ארוכה לא נשאר לי אוויר בכלל אבל לא התנתקתי ממנו רציתי להמשיך,החזקתי בפניו והוא אחז בחוזקה בשערי והתנשקנו נשיקה ארוכה כל כך שהיה נראה שלא תגמר לעולם,שהשתחררתי ממנו ושערי פרוע כי אחז בשערי,"נשאר" אמרתי וחייכתי,תום ישב על הספה ואני הוצאתי טרנינג וגופיית בטן קצרה מהארון שלי,"לעצום עניים?" שאל,"לא" אמרתי,התלבשתי ומבטו של תום עלי הוא נראה מחוייך,עמדתי מול הראי מסרקת את גבותי ומברישה את שערי,מורחת שפתון בהיר וקצת סומק ורוד,"בשביל מה את מתאפרת? את נשארת איתי בבית" אמר,"כן חשבתי אולי אני אלך לצילומים של גאיה?" שאלתי לא מחכה לתשובה,"את נשארת פה,את לא מרגישה טוב" אמר בקשיחות,"נו דיי תומי" אמרתי בחיוך קטן,"אור שלי דיי,את יודעת שאני לא יכול להגיד לך לא" אמר,"אז זה אומר שכן?" והוא הנהן,"אבל אני בא איתך" אמר,"לא חשבתי שלא תבוא" אמרה צוחקת,תום קם אלי מנשק את צווארי ואז מתכופך ומנשק את בטני,"אל תתרגל" אמרתי,"אני חושב שהוא ישאר,הוא שלנו" אמר,"אתה חושב? אתה יודע שאני בת 16?" שאלתי?"ברור שאני יודע" אמר בחיוך,"אמא בגיל 16?" שאלתי מגלגלת את עני,"אבל אנחנו לא כמו כולם שנינו יודעים שנתחתן מתישהו לא?" אמר,"מתישהו,זה לא אומר שיהיה לנו ילד בגיל הזה" אמרתי,"עד שהתינוק יצא כבר תיהיי 17" אמר,"תומי,אני עושה הפלה" אמרתי קובעת,תום הבין שדעתי לא תשתנה וראה שאני עוצרת את הדמעות אז עבר נושא,"מה עשיתי טוב שזכיתי באישה הכי שווה בעולם?" שאל מללק את שפתיו,הסתכלתי על תום וחייכתי אליו.

אור שליWhere stories live. Discover now