אתמול חזרנו הביתה בערך בחמש בבוקר,ישנו כמה שעות וקמנו,הערתי את תומי בעדינות,"תומי,קום" לחשתי ושחיקתי בשערו,"בוקר טוב אור שלי" אמר בקול צרוד של בוקר,"בוקר טוב תומי" אמרתי בשקט,תום קירב אותי אליו ונתן לי נישקה קטנה על שפתי,קמתי מהמיטה ולבשתי גינס פדלאפון כחול עם גופית בטן בצבע חום ונעלתי נעךי סניקרס חומות.
סירקתי את שערי,שמתי מסקרה,סומק,קונסילר ומרחתי גלוס על שפתי.
תום בא מאחורי ונשק את צווארי,"אתה מוכן?" שאלתי בשקט,"כן אורצוק" אמר נראה מרוגש,יצאנו מהבית ונכנסו לאוטו שלו תום נהג ושם את ידו על ברכי,"בן או בת?" שאל,"בן" אמרתי מחייכת,"בת" אמר תום,"מה אתה מדעיף?" שאלתי מסוקרנת,"איו לי העדפה", אמר,"העיקר שזה יהיה בסדר" אמרתי,"איך נספר להורים?" שאל בשקט,"תומי,אל תהרוס את השמחה" אמרתי בשקט,"סליחה" אמר מגחח,הגענו לבית חולים,חיכינו כמה דקות ארוכות עד שהכניסו אותנו,שנכנסו עליתי על המיטה ושוב פעם שמו לי את הנוזל השקוף,הרופא הסביר לי על מה שאנחנו רואים במסך השחור והתמונות רגשו אותי,ראיתי את התינוק שלי זז ונושם,"להגיד את המין?" שאל הרופא,מבטינו של ושל תום נפגשו,"לא" אמר תום,"אני יתן לך פתק מקופל שבו רשום את מין האובר" אמר הרופא ואנחנו הנהנו בהסכמה,הוא נתן לנו פתק מקופל,יצאנו מבית החולים ונכנסו לרכב,"לבית ספר?" שאלתי,"רוצה?" שאל מופתע,"כן,שיראו אותי לפני שהבטן שלי תיהיה נפוחה" אמרתי צוחקת,"בגלל זה?"שאל תום צוחק נראה מקנא,"למה אתה מקנא?" שאלתי בצחוק,"לא,מה פתאום" אמר מאדים,"ממש" אמרתי וגלגלתי את עני,תום התחיל לנסוע לכיוון בית הספר,הגענו בדיוק בהפסקה הראשונה בערך ב10 וחצי,נכנסו בשער וראינו את כל החבורה שלנו יושבים בשולחן,נויה וגאיה יושבות על השולחן והבנים בכיסאות,הלכנו לכיוונם,"חבל שלא דיברנו על מליון דולר" אמר אלעד,"כיף לראות אתכם ביחד" אמרתי והסתכלתי על נויה ואלעד והם צחקו והסמיקו,"נו?,בן או בת?" שאלה גאיה לחוצה,תום הוציא את הפתק מכיסו,"התשובות כאן" אמר תום מנפנף בפתק,"חשבנו לפתוח אתכם" אמרתי מחייכת,"נו ברור שאיתנו" אמרה גאיה וחטפה את הפתק מידו של תום,גאיה פתחה את הפתק,וכולם התקרבו אליה,"רוצים לדעת?" שאלה גאיה מחייכת,"מה יש אחי?,אתה לא נראה מרוצה" אמר תום לאלעד,"רציתי שיהיה לנו חבר לשחק איתו כדורגל" אמר אלעד,"מטומטם" זרק לעוורו תום,"זאת בת?" שאלתי מרוגשת,"כן אורצוק יש לנו בת" אמרה נויה מחייכת,"רציתי בת" אמרה גאיה,"את עושה לה צמות" אמרתי לגאיה,תום קירב אותי אליו ונשק לי נשיקה ארוכה שנינו מאושרים.
כעבור שבועיים:
עבר חודש מאז שגילנו שיש לי ולתומי בת,עכשיו גאיה ונויה יעשו לה צמות,גאיה אמרה שעם הגנים שלי ושל תום תיהיה עוד דוגמנית בחבורה שתתפוס את מקומה אבל כמובן שצחקתי כי אף אחת לא יכולה להחליף את גאיה,תום התנגד בתוקף להצעה שביתו תיהיה דוגמנית,בשבועיים האלה בטן קטנה התחילה לצאת ילדים בכיתה חשבו שהשמנתי מה שקצת העליב אותי אבל תום איים על כל אחד שהעז לשאול אותי שאלה על גופי,היה קשה לראות את גופי ככה לא הייתי רגילה לזה אבל ידעתי שזה שווה את זה כל התשע חודשים האלה שבהם יהיה עלי עוד מלא משקל,בסוף תצא לי הבת הכי מושלמת שיש שעתידה גם להיות דוגמנית אבל אבא שלה לא יסכים לזה בחיים כך שזה יהיה כישרון מבוזבז,מה לעשות שאבא שלך קנאי?,אני כבר בחודש שלישי עוד מעט רביעי זה אומר שיש לי להריון עוד בערך חמש וחצי חודשים,עוד חמש וחצי חודשים הולך לצאת היצור הכי יפה וחמוד שיש,קמתי בבוקר ללא מצב רוח,תום שם לב למצבי ונסה לדבר ולהצחיק אותי אך לא עלה חיוך על פני,"מה יש?"שאל אותי,"סתם,הרגשתי יותר שווה לפני שבועיים" אמרתי,"אני יודע אור שלי,אבל תזכרי מה יהיה לנו בסוף" אמר תום בקול מתחשב,"אני יודעת,אבל אני לא מרגישה יפה" אמרתי בשקט,"את מושלמת אורצוק"אמר תום,"הייתי" אמרתי,"את תמיד תיהיי יפה" אמר תום קובע,"תודה" אמרתי וחיוך קטן עלה על פני,לא יכולתי כבר ללבוש לבית הספר את הבגדים הצמודים שלי ואת חולצות הבטן שלי מה שאותי ממש העציב אבל נראה שלמורים דווקא לא הפריע העובדה שאני לובשת שקים,לבשתי טרנינג גדול כחול ופוטר ענק שחור,סלסלתי את שערי ושמתי כובע כחול ומשקפי שמש שחורים שיסתירו את פני שמלאות בפצעים,ניסיתי לטשטש את פני במייקאפ וקונסילר,סירקתי את גבותי,שמתי סומק,ברונזר ושפתון ורוד בהיר,נעלתי את נעלי הסניקרס השחורות שלי,לקחתי את תיק הבד שלי ושמתי אותו על כתפי,"תומי בוא כבר,צריך לצאת" קראתי לו מלמטה,תום ירד במדרגות ויצאנו מהבית,נכנסו שוב לרכב שלו כמו בכל בוקר והתחלנו לנסוע לכיוון בית הספר,כמו כל פעם כל החבורה כבר יושבת ביחד ואנחנו תמיד מאחרים,התקדמנו אליהם,"אורצוק תורידי כבר את המשקפיים" אמרה גאיה כועסת,"לא יקרה" אמרתי משפילה מבט ולאחר מכן מבחינה בשתי ילדות מהכיתה שלי שמרכלות על איך שהתכערתי וגופי השתנה,"נו באמת,אין לי כוח לזה" אמרתי ותום חיבק אותי,"אל תתייחסי אליהן" אמרה נויה,"אורצוק יהיה בסדר" אמר אלעד,"רוצה שנלך לדבר איתן?" שאל גל והנהנתי בשלילה,"תודה" אמרתי בשקט דמעות בעני,"את בוכה?" שאל תום בא להוריד את משפקי השמש הענקיות שלי כדי לנגב לי את הדמעות אבל עצרתי אותו וברחתי משם.
אין לי כל כך רעיונות לפרקים לא יעלה פרק בשבוע וחצי הקרובים❤️
YOU ARE READING
אור שלי
Roman d'amour"אפשר הביתה?,שאלתי בשקט,כן אורצוק אמר תום והרים אותי בזרעותיו,לא התרחקתי הייתי רגוע אצלו.." תכירו את אור,ילדה מלאת שמחה,היא מאוהבת בתום כמו שלא אהבה אף אחד בחיים הוא הראשון שהיא אהבה אחרי מערכת יחסים רעילה שהייתה לה,היא מגלה משהו ולא יודעת מה לעשות...
