Control [Larry Stylinson] .Seasons one and two. ✔

פרק 68

הבטתי בהארי שיצא אחרי כמה דקות מהחדר שלו רק עם בוקסר.

הוא התיישב לידי והדלקתי את הטלוויזיה, התיישבתי וקיפלתי את רגליי והוא שכב על הצד השני של הספה.

"מה אתה רוצה לראות?" שאלתי והוא העביר את ידו כך שראשו נשען עליה והוא משך בכתפו.

"מה שתשים יהיה לי בסדר, אני הולך להכין לי קפה. רוצה גם?" הוא שאל ואז קם.

"כן אני אשמח." מלמלתי והבטתי בו שוב ואז חזרתי לדפדף בערוצים של הטלוויזיה.

"קצפת או בלי? וכמה סוכר?" הוא שאל.

"קצפת, ושתי כפיות סוכר." אמרתי ובסוף שמתי את התוכנית 'מיאמי'.

אני מאוהבת בג'ינג'י הבוס ההוא שמשחק שם הוא כזה דרמטי ללדךאךאלדחכךדלד - הערת הכותבת.

"אני אוהב את התוכנית הזאת." הוא חזר אחרי כמה דקות עם שתי כוסות קפה והתיישב חזרה.

"גם אני, אני אוהב המון סדרות פשע." מלמלתי בזמן שהודתי לו ושתיתי מהקפה שלי.

ראינו עוד כמה תוכניות והארי שטף את הכלים שלנו באמצע.

שהלכנו לישון היה כבר קרוב לחצות, ומסתבר שיש לו המון חדרים אז ישנתי בחדר שינה רנדומלי שלא היה שייך לאף אחד.

פשטתי את הבגדים שלי חוץ מהבוקסר ונכנסתי לתוך המיטה, הרמתי את השמיכה עד צווארי ונרדמתי.

-

"לואי קום." שמעתי את קולו הצרוד של הארי מנער את כתפיי.

"ממ.." מלמלתי בעייפות וקברתי את עצמי עמוק יותר בתוך השמיכה.

אבל כמובן שהארי היה חייב להיות מרושע, והעיף ממני את השמיכה. היה לי קר.

"למה עשית את זה?" שפשפתי את עיניי ותקעתי את ראשי בתוך הכרית.

"כדי שתתעורר כבר. קום." הוא נאנח והתחיל לחבוט בי עם הכרית השנייה.

"לא רוצה!" יןללתי והתעלמתי מהחבטות שלו.

ואז הוא השמיע קול של התייאשות, וידיו הקרות הורגשו על מותניי והוא הרים אותי בתנופה, ראשי היה מול גבו והוא תפס ברגליי מקדימה.

"לא!" צרחתי וניערתי את רגליי, אבל אני מניח זה לא הזיז לו.

הרמתי את ראשי והבנתי שאנחנו בדרך לסלון, נאנחתי והתחלתי לתת לו אגרופים בגב. אבל מין הסתם גם זה לא הזיז לו.

שהגענו לספה הוא פשוט זרק אותי עליה וגנחתי, נשכבתי עליה והרמתי את השמיכה שהייתה בצד.

אידיוט, עכשיו אני יושן בספה במילא. שמתי את השמיכה וסובבתי את פניי מהארי שנאנח.

"אתה לא רציני לואי."

"אני עייף, תעזוב אותי." מלמלתי והידקתי את השמיכה סביב גופי.

אחרי שהוא ניסה להעיר אותי שוב, שמעתי אותו הולך וחייכתי בניצחון.

התכוונתי להירדם, ואז מים קפואים וקרח נשפכו על פניי.

צרחתי ונפלתי מהספה, הבטתי בהארי שהחזיק דלי ונתן מכות לירכיו מרוב שזה הצחיק אותו.

"אני שונא אותך הארי." צרחתי ורעדתי מקור.

עיניו הפכו פתאום לרכות שהוא ראה שאני קופא מקור, והוא עטף שמיכה אחרת על גופי.

"מצטער, זאת הייתה הדרך היחידה להעיר אותך." הוא שלח לי מבט מצטער.

סימנתי לו להתקרב אליי, הוא התקרב מעט ואז ניערתי את ראשי עליו, והוא התרטב גם, וגם הקרח שהקפיא לי את הראש היה עליו עכשיו.

הוא נרתע וקפץ לאחור, הבטתי בו שהוא נרטב, וחייכתי לו בפנים.

"כמה צפוי לואי, הייתי צריך לדעת שזה מה שתעשה." הוא נאנח ולקח מגבת מהקלחת וניגב את פניו מהמים.

"אתה קם?" הוא שאל ואז הנדתי בראשי.

"לא, אני חושב שאני אשאר כאן לנצח או עד שהקרח בתחת שלי יימס." משכתי בכתפיי בציניות כאילו לא אכפת לי.

הוא פלט גיחוך קטן בשקט והרים אותי שוב על ידיו, התחת שלי שרף מהקור.

הוא פלט עוד כמה צחקוקים וחשב שאני לא שומע אותו, ואז הוא הוריד אותי לרצפה. שהגענו למטבח, ניערתי את גופי במהירות וכל הקרח שהיה לי בגוף נפל לרצפה.

הוא הכין לשתינו קפה חם, וזה היה מעולה כי קפאתי מקור, שתיתי את הקפה עד סופו והנחתי בכיור, ומיהרתי לשים את השמיכה החמה עליי שוב.

"אני הולך להתקלח, ואני לא מתקלח בבקרים. אז רק שתדע שזה בגללך." הודעתי בקול רם ושמעתי אותו מגחך שוב.

הלכתי לכיוון החדר שלי חזרה, הוצאתי בוקסר והשארתי את השמיכה שחיממה אותי על הכיסא בצד.

נכנסתי למקלחת, וניסיתי לעשות את זה זריז כי אני לא מלוכלך בכלל. פשוט *מישהו* זרק עליי דלי מלא בקרח ובמים קפואים בבוקר, אז אני צריך להתקלח.

לבשתי בוקסר חדש ושמתי גם טרנינג, כי קר לי בבוקר אם אני מתקלח, וזה למה אני בדרך כלל לא מתקלח בבקרים.

יצאתי מהמקלחת וראיתי שהארי כבר לבוש בחליפה שלו, והוא סידר את העניבה שלו מול המראה.

"אז אני מניח שאני אהיה לבד היום." מלמלתי והוא הנהן.