Control [Larry Stylinson] .Seasons one and two. ✔

פרק 38

חזרתי הביתה אחרי שדיברתי הרבה עם בריאן. היה ממש נחמד להתעדכן על מה שקורה עם כולם כי לא הייתי הרבה זמן בבית.

"אני חושב שאני אחזור היום הביתה" אמרתי לאמא.

"היום? למה?" היא שאלה.

"אני די דואג בקשר להארי.. הוא נשמע לחוץ בטלפון" מלמלתי.

"אתה בטוח? אולי הוא סתם מותש מהעבודה" היא אמרה.

"לא יודע.." גירדתי בראשי.

"אני חושב שאני אלך לארגן את הדברים שלי" אמרתי בשקט והלכתי לסדר את הכל בחזרה בתיק שלי, והתקשרתי להארי, הוא לא ענה.

השארתי לו הודעה שייתקשר אליי שהוא רואה את זה, ואז הלכתי לאכול עם כולם.

"לואי, אתה הולך?" פיבי שאלה בעצב וטיפסה על הכתף שלי.

הנהנתי בראשי, הייתי עסוק בלחשוב למה הארי לא עונה לי. הוא תמיד עונה, אולי הוא כועס? ממה יש לו לכעוס?

"לואי?" אמא שלי העירה אותי מהמחשבות.

"ממ?" ניערתי את ראשי.

"אתה לא אוכל?"

"אה..כן" מלמלתי ואכלתי לאט, חוזר למחשבות שלי.

"תודה אמא.. היה ממש טעים" חייכתי ופיניתי את הצלחת שלי לכיור.

"אני שמחה" היא חייכה וליטפה את גבי.

"ארזתי הכל , אני אסע עוד חצי שעה בערך.." מלמלתי.

היא נאנחה בעצב וקירבה אותי לחיבוק.

"בנות!" אמא שלי קראה וכולן יצאו מחדרן.

"לואי חוזר לבית שלו" היא מלמלה והן מיהרו לחבק אותי, לוטי הייתה בגובה שלי בזמן שהייתי צריך להרים את פיבי ודייזי כדי לחבק אותן.

"אולי אל תלך?" דייזי לחשה וקברה את פניה הקטנות בכתפי.

"אני חייב" גיחכתי.

"אבל לא היית פה הרבה זמן!" פיבי התלוננה יחד.

"אני יודע ואני עוד אחזור" חייכתי וליטפתי את ראשן.

אחרי שנפרדתי מכולן , הרמתי את התיק שלי אל האוטו והטנעתי.

בדקתי אם יש לי הודעות או שיחות מהארי וכלום לא היה, אני לא מבין הרי הטלפון שלו כל הזמן עליו.

--------------

הגעתי הביתה וזרקתי את התיק על הספה בעייפות.

הארי לא התקשר כבר מהיום הראשון, זה די מוזר לא? אולי הוא פשוט עסוק, נאנחתי.

נכנסתי להתקלח ולקחתי את הטלפון איתי, אני אפילו לא יודע למה אני ככ דואג לו, זה לא שיכול לקרות לו משהו רע בכל מקרה.

היה לי טלפון ומיהרתי להגיע כדי לענות.

"הלו?" שאלתי.

"לואי? זה דרק" במילא כבר זיהיתי את קולו.

אני לא יודע אם הייתי מאוכזב לשמוע אותו ולא את הארי, כי באמת ציפיתי לשיחה מהארי אחרי שהוא לא ענה לשיחות שלי ולהודעות שלי כבר יומיים.

"אה..היי" מלמלתי.

"חזרת כבר הביתה?" הוא שאל.

"כ..כן אני בדיוק נכנס להתקלח" אמרתי.

"אה.. אוקי אני לא אפריע" הוא מלמל.

"לא זה בסדר , אתה יכול לבוא עוד שעה" ידעתי שהוא רוצה לבוא.

"אה..סבבה יופי" יכולתי לדעת שהוא מחייך.

------------

"היי דרק" אמרתי שפתחתי לו את הדלת.

"היי" הוא חייך את החיוך הענק שלו ואז חיבק אותי, מה שהיה יותר כמו מחיצה בגלל השרירים שלו.

"ד..דרק" לא נשמתי.

"אופסי" הוא גיחך וצחקקתי.

"אז מה חדש בין הזוג הכי מטומטם בעולם?" הוא קרא.

"אנחנו לא זוג מטומטם"

"ברור שלא" הוא אמר בציניות.

"הוא לא ענה לשיחות שלי כבר יומיים" אמרתי בשקט.

"למה?" דרק שאל.

"ל..לא יודע" נאנחתי.

"אולי תלך אליו?" דרק הציע והנדתי בראשי.

"אולי הוא פשוט עסוק" ניסיתי לשכנע את עצמי.