Control [Larry Stylinson] .Seasons one and two. ✔

פרק 36

ביקשתי מאמא לבוא איתי למטבח.

אמא שלי הייתה היחידה בעולם שידעה שאני הומו.

"יש לי חבר" מלמלתי.

"זה מעולה! למה לא הבאת אותו לכאן?" היא מיהרה לשאול.

"הוא הבוס שלי אמא, הוא עובד המון ואנחנו עדיין לא הגענו למצב כזה אני חושב" גירדתי בראשי.

"הבוס שלך?" היא הרימה את גבותיה בבילבול.

"הוא צעיר" נאנחתי.

"א..אוקי" היא נשפה בהבנה.

"כמה זמן אתם ביחד?" היא חייכה.

"שבועיים אבל זה מסובך, טכנית אנחנו יותר משבועיים" גירדתי בראשי שוב כי לא ידעתי איך להסביר את מה שהולך ביני לבינו.

"איך קוראים לו?" היא שאלה בהיסוס.

"ה..הארי , הארי סטיילס" מלמלתי.

"אתה לא חושב שזה הגיע הזמן לספר לבנות? הן אחיות שלך, אני בטוחה שהן יקבלו את זה" אמא שלי אמרה.

"שיהיה" נאנחתי.

"נספר להן בארוחת ערב" ניסיתי למשוך את זה.

אמא חייכה וחיבקה אותי.

"הלו?" עניתי לטלפון.

"למה אתה לא עונה לי?" הארי נשמע עצבני.

"מצטער. רק לפני כמה זמן הגעתי לכאן" נאנחתי.

"איך אתה?" הוא היה נשמע לחוץ.

"אני בסדר" כיווצתי את גבותיי.

"אני אדבר איתך יותר מאוחר לואי, תהנה שם" הוא מלמל ואז ניתק במהירות.

"אוקי..." אמרתי לעצמי בשקט והנחתי את הטלפון על השולחן.

"לואי! ארוחת ערב!" אמא שלי קראה בהתרגשות, אוי לא.

"א..אני בא" מלמלתי והלכתי לכיוון המטבח.

הבנות סידרו את השולחן והניחו את הלזניה והשתייה, ואני הבטתי בטלפון שלי בלי לעשות כלום.

התיישבנו כולם ואמא הביטה בי, משכתי בשיערי ונאנחתי.

"א..אני לא חושב שכדאי. אני מצטער אמא" מלמלתי ועזבתי את השולחן אוכל.

"הכל בסדר?" אמא שלי הופיעה בחדרי.

"כ..כן" הבטתי בה.

"למה הלכת משם?" היא הניחה את ידה על ידי.

"אני לא חושב שאני מוכן להגיד להן פשוט" שיקרתי.

"זה לא משהו שאתה צריך להתבייש בו" אמא שלי אמרה ונאנחתי.

זה בכלל לא זה. אבל שיהיה.

"אני חושב שנגיד להן שאני אהיה מוכן לזה" גירדתי בראשי והיא הנהנה.

"נשאר קצת אוכל, אני יודעת שאתה רעב אז אתה יכול ללכת לאכול מה שנשאר" היא אמרה ונשקה לראשי.

הנהנתי וקמתי לכיוון השולחן אוכל.

"לואי" פיבי לחשה.

הבטתי בה והשמעתי קול קטן כי הפה שלי היה מלא באוכל.

"אמא אמרה שרצית לספר לנו משהו" פיבי אמרה והתיישבה על השולחן.

"כ..כן זה לא כזה חשוב" כחכחתי בגרוני.

"אבל אני רוצה לדעת" היא אמרה בעצב, גיחכתי ונאנחתי.

"זה סתם משהו קטן, אם זה היה חשוב הייתי מספר לך" ליטפתי את ראשה ופיניתי את הצלחת שלי לכיור.

"דייזי אמרה שהיא שמעה אותך אומר לאמא שיש לך בן זוג" פיבי הביטה בי,רעדתי.

"אה" זה כל מה שיכלתי להוציא מהפה שלי.

"זה נכון? אבל אמורה להיות לך בת זוג!" פיבי רטנה.

"מי אמר?" צחקקתי.

"אבל אתה בעצמך בן" היא אמרה בבילבול.

"זה מסובך" גיחכתי והרמתי אותה.

"בן עם עוד בן?" היא שאלה.

"נדבר על זה יותר מאוחר אוקי?" הברשתי את שיערה בין אצבעותיי, לאחר כמה דקות היא נרדמה עליי.

"אני יוצאת" לוטי קראה.

"לאן?" שאלתי , תמיד ניסיתי להגן עליה איכשהו.

"לחברה" היא אמרה והבטתי בה.

"עם שמלה כזאת? לוטי" נאנחתי.

"יש מצב שאנחנו יוצאות לבחוץ.. אז" היא תירצה.

"אני לא מסכים שתצאי ככה" שילבתי את ידיי.

"בחייך לואי" היא נאנחה.

"לא" אמרתי כבירור.

"טוב בסדר אני אחליף" היא נכנעה והלכה לחדר שלה. היא חזרה והייתה לבושה בסוודר וג'ינס, שמצא יותר חן בעיניי מאשר השמלה ההיא.

נישקתי אותה בלחי והיא יצאה.

"איפה לוטי?" אמא יצאה מהחדר שלה.

"הלכה לחברות" חייכתי וליטפתי את ראשה של פיבי.

"ודייזי?" היא שאלה בדאגה.

"בחדר שלה" אמרתי והיא נשמה עמוק.