Control [Larry Stylinson] .Seasons one and two. ✔

פרק 26

"רוצה לקנות משהו לאכול?" שאלתי.

הוא לא ענה.

"דרק?" נגעתי בו והוא הרים את עיניו מהטלפון.

"אה.. כן" הוא חייך חיוך מאולץ.

"קרה משהו? למה הסתכלת על המסך של הטלפון שעה בלי כלום?" שאלתי.

"מארק לא מתקשר אליי שהוא אצל ההורים שלו, אני מתגעגע אליו והוא הבטיח שהפעם הוא יתקשר" דרק נאנח.

"אולי פשוט אין לו זמן" חייכתי בעידוד.

"מה כבר יש לו לעשות? נורא קר שם, והוא שונא שלג. אז הוא בטח יושב בלי לעשות כלום, הוא לא יכול להתקשר?" נשמעה דאגה בקולו.

"א..אני לא יודע" מלמלתי.

"בחיים לא פגשתי את ההורים שלו" דרק מלמל.

"למה? חשבתי שפגשת ופשוט לא הסתדרתם אז הוא העדיף להרחיק ביניכם" מלמלתי.

"הוא לא רוצה שאני אבוא איתו" דרק אמר בשקט והשפיל את ראשו.

"אולי תפתיע אותו ותיסע אליו?" חייכתי. דרק הביט בי לשנייה לראות אם אני רציני.

"אני לא יודע, אולי ההורים שלו נורא ביקורתיים והוא בטוח שהם לא יאהבו אותי" דרק משך בכתפיו.

"אתה מתוק דרק, אני בטוח שהם יאהבו אותך" חייכתי.

"אני אלך לקנות לנו פיצה אוקי?" שאלתי. דרק הנהן בחיוך והלכתי לכיוון החנות.

"יפה מצידך לעודד ככה חברים" הארי נתקע בי.

"כ..כן" מלמלתי.

"אז יש לו בן זוג?" הארי שאל.

"כ..כן יש לו" אמרתי בקול.

"אז למה הוא נישק אותך?" הארי חקר.

"א..אה לא אני נישקתי אותו ואז הוא אמר לי שיש לו חבר" גיחכתי וגירדתי את ראשי, אני שונא לשקר.

"אז אתה מאוהב בו?" הוא נשען על הדלת של החנות.

"ל..לא רציתי לראות אם זה עושה לי משהו" שקר, שקר, שקר ושקר.

"אתה משקר" הוא קבע.

"מאיפה לך?" התעצבנתי, הוא רק הביט בי כמה שניות ואז הלך. נאנחתי בכבדות והתקדמתי אל המוכר.

"פיצה משפחתית אחת בבקשה" נתתי את הכסף וחיכיתי כמה דקות עד שהפיצה הייתה מוכנה , לקחתי אותה ויצאתי לכיוון דרק.

"היי" חייכתי והתיישבתי לידו.

"הוא אמר לי לא לדבר איתו עד שהוא בא" פניו נהפכו לעצובות.

"בוא ניסע אליו מחר, אני אקח יום חופש ואסע איתך" חייכתי ונתתי לו משולש פיצה.

"תודה" הוא מלמל בחיוך קטן ואכל.

"ה..הארי היי" נאנחתי שהוא סוף סוף ענה.

"לואי" יכולתי להרגיש את חיוכו למרות שלא ראיתי אותו.

"אני לא אוכל לבוא מחר" גירדתי בראשי.

"למה?" הוא שאל.

"א..אני צריך לנסוע עם דרק לאנשהוא" מלמלתי.

"ובגלל זה אתה מתכוון להפסיד יום עבודה? לא יקרה לואי, אתה בא מחר וזה סופי" הארי קבע.

"א..אבל זה חשוב הארי ב-" אמרתי במהירות והוא ניתק.

"אני חייב ללכת איתו, הוא שבור מצטער אבל אני לא אבוא מחר. תגיד לצ'לסי שתחליף אותי" -ההודעה נשלחה.

"לא אכפת לי מה החבר שלך, שבור או לא, אתה בא וככה החלטתי" -הודעה מאת מר סטיילס.

"אני לא יכול!" -ההודעה נשלחה.

"תשתוק כבר לואי, אני עסוק כרגע. אתה בא מחר ויהי מה, לילה טוב" -הודעה מאת הארי.