החתול שלהם

חלק 3

סיור לחלוטין היה החלק הכי אהוב על אדריאן בכל יום. זו הייתה הזדמנות לצאת מהבית ולהרגיש את הרוח מפזרת את השיער שלו. לברוח מכל המעצורים ומהציפיות בבית. הוא אהב לעשות מה שרצה ולהגיד מה שרצה. הוא אהב להיות בפעולה. הוא אהב להיות שימושי.

הוא אהב אותה.

את החיפושית, את החיוך שלה, את הנכונות שלה לשים אחרים לפניה, את האומץ שלה, ובמיוחד את העובדה שנראה היה שהיא אהבה שהוא שם לצידה. זה היה שינוי מדהים מהחיים הרגילים שלו.

היום, הם נפגשו על גג בית הספר שבו למד, למרות שהוא לעולם לא יוכל לספר לה מה הבניין הזה היה בשבילו. רגליו התנדנדו מקצה הגג בזמן שצפה באנשים נכנסים ויוצאים מהמאפייה של מרינט. החושים שלו היו חדים יותר כשהיה בתחפושת, ובכל פעם שמישהו פתח את דלת המאפייה, הוא היה יכול להישבע שהוא הריח עוגיות, לחם ועוגות מצופות בקרם.

החיפושית נחתה לצידו מבלי להוציא מילה והניחה את המחשבה הזאת בצד. היא הסתכלה מצד לצד, כאילו היא פחדה ממנו. משהו קרה? ברגע שהוא פתח את פיו בכדי לשאול, היא הרימה את ידה.

"אני ממש, ממש מצטערת," היא אמרה. "יש לי חדשות רעות. ההורים שלי גילו עליי."

"הו," הוא אמר, דאגה עזבה את מילותיו. "בסדר. אז מה החדשות הרעות? הם מבקשים ממך להחזיר את המופלא שלך?" הוא הסתכל מטה על המעטפה הלבנה בידיה, שם לב כמה חזק היא אחזה בה. אולי זה מכתב התפטרות לעיר?

החיפושית סרקה אותו בסקרנות. "אלה היו החדשות הרעות, חתול. הם גילו. זה כבר לא סוד."

"הו," הוא אמר שוב. "בסדר. אז..."

"אז... שום דבר אחר? זה הכל." היא סובבה שוב ושוב את המעטפה בידיה. היא עדיין נראתה מודאגת.

"זה לא עניין גדול, חיפושיתוש," הוא אמר, מקווה ששם החיבה יקל מעט על הלחץ שלה. "לפחות הם שמים לב אלייך מספיק בשביל לשים לב לזה. הזהות הסודית שלי תישאר סודית לעוד כמה זמן!"

היא נאנחה. "זה לא מצחיק, חתלתול. הנה. הם לא נתנו לי לקרוא אותו." המעטפה הרעישה בזמן שהיא הושיטה לו אותה.

"לי?" החתול השחור לקח את המעטפה כשחלק ממנו סקרן וחלק ממנו מהסס. הוריה של החיפושית רצו לדבר איתו? הוא הרגיש את עיניה עליו בזמן שהוא פתח אותה, הוציא את המכתב והתחיל לקרוא.

"זה מכתב תודה," הוא אמר, סורק את הדף שהחזיק.

"היי, הם נזפו בי להיות זהירה והם מודים לך?"

"הו, הם נוזפים גם בי להיות זהיר." לא מעט. אבל ברובו, המכתב היה מכתב תודה, על העזרה שלו לעיר, על העזרה שלו לחיפושית, על ששמר על חייה של הבת שלהם לעיתים קרובות. ליידע אותו שהם דאגו לו. זה היה קצת משפיל שמישהו אמר לו את זה.