החתול שלהם

חלק 9

סבין סגרה את הקופה ונפנפה לשלום ללקוח האחרון לאותו היום בזמן שמרינט נכנסה למאפייה. משב רוח קריר נכנס ביחד איתה ופעמון הכניסה צלצל.

"איך היה בבית הספר?"

"היה בסדר, אמא," מרינט אמרה, והניחה את תיק הגב שלה על הרצפה ליד הדלפק. זה היה אחר הצהריים של יום שישי, ולא הייתה כל כך עבודה. רק שתיהן וטום נשארו במאפייה, אבל מרינט בכל מקרה בדקה מאחוריה לפני שפתחה את תיק הצד שלה והחליקה לתוכו עוגייה מהדלפק בשביל טיקי. "תוכלו לשאול את החתול השחור אם הוא יכול לשחק משחקי וידיאו?"

"אין לך שיעורי-בית לעשות?" טום שאל, מציץ מבעד לדלת המטבח. ענן קטן של קמח נוצר ברגע שניקה את ידיו בסינר שלו.

"לא. יש לנו שני מבחנים ביום ראשון, אז אנחנו רק לומדים אליו בסוף השבוע במקום. כבר קבעתי עם אליה שאבוא אליה ונלמד ביחד."

זה היה אחד הדברים שהשתנו מאז שמרינט גילתה שאדריאן חיבב מישהי אחרת. היא הייתה רגילה ללמוד ביחד עם אליה, נינו ואדריאן (במפגשים שהיא התעקשה לקרוא להם "דייטים לימודיים"), אבל הקבוצה התחלקה לשתיים, והציונים של מרינט סבלו מזה. או אולי זה רק היה שברון הלב. סבין שלחה את ההודעה והחתול השחור ענה במהירות.

"הוא אמר שהוא מצטער, אבל יש לו אימון סייף. הוא יכול לשחק בעוד שעה או משהו כזה. זה בסדר, מרינט?"

מרינט בהתה בה, עיניה פקוחות לרווחה. "סייף?" היא שאלה באנחה חלושה. "הוא מסייף?"

"למה?" טום שאל, מודאג. הוא ניגב לפעם אחת אחרונה את ידיו והתקרב אליה.

"סייף ומנדרינית," מרינט אמרה, מצחה התכווץ בריכוז. "הוא אמר משהו על כדורסל? או פסנתר או עבודה שהוא לא אוהב?"

אלה נשמעו כמו עובדות על האישיות האמיתית שלו. סבין הסתכלה על טום לפני שענתה. הוא נראה מודאג כמו שהרגישה. "אני לא בטוחה לגבי כדורסל או עבודה, אבל הוא הזכיר שיעורי פסנתר כמה פעמים בעבר."

"הוא ניגן במשך שנים," טום הוסיף. "את-"

קולו של טום הושתק על ידי תגובתה של מרינט. היא התנדנדה במקומה ונראתה כאילו היא עומדת להקיא.

"את מרגישה טוב, יקירה?" אם היא באמת גילתה את הזהות שלו, למה היא נראתה כל כך מוטרדת? היא ניסתה להיזכר במישהו שמרינט מכירה עם כל הפרטים האלה, אבל אף אחד לא עלה בראשה. זה היה מישהו רע?

"בסדר. זה בסך הכל צירוף מקרים." היא שלחה את ידה אל תיק הצד שלה, הוציאה את הטלפון שלה והתחילה לגולל באנשי הקשר שלה. "אין סיכוי שהוא אותו בן אדם. תוכל להביא את הטלפון שלך?"

"מה את הולכת לעשות?" טום שאל, מוסר לה את הטלפון.

"זו חייבת להיות טעות, אבל אני חייבת לבדוק. אם אני לא- אני פשוט צריכה להוציא את הרעיון המשוגע הזה מהראש שלי." קולה הפך ליותר ויותר רך עד שהוא התפוגג כשהיא גוללה באנשי הקשר שלו. היא עצרה כשמצאה את איש הקשר 'חתולינו'. "אין סיכוי. זה פשוט צירוף מקרים." אצבעה ריחפה מעל המסך לכמה שניות, כאילו פחדה ממה שתמצא. "אני פשוט מוכיחה שזה לא נכון לפני שזה ישגע אותי. זה הכל."