חלק 11 - החלק האחרון

395 25 12
                                    

סוף סוף הגיע בוקר חג-המולד. בזמן שרוב האנשים היו מחליפים מתנות עם המשפחה או שרים ביחד, מרינט, טיקי, סבין וטום עמדו באמצע הסלון, מוכנים להוציא לפועל את התוכנית שלהם.

"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" סבין שאלה.

"כן, אני מוכנה," מרינט אמרה.

"אני לא רוצה שתעשי משהו שתתחרטי עליו אחר כך."

מרינט נתנה לאמה חיבוק מהיר. זו הייתה הקלה לדעת שהיא וסבין הבינו אחת את השנייה עכשיו. "תודה. זה אירוע ענקי, אבל זה הזמן הנכון."

"את נראית מתוחה," טיקי אמרה.

זה בטח היה בגלל שהיא באמת הייתה מתוחה. אצבעותיה רעדו מעט, אבל היא סגרה את ידיה לאגרופים בכדי להחביא את זה. "הוא צריך את זה," היא אמרה. "נקודות."

ברגע שהיא השתנתה לגמרי, היא הוציאה את היו-יו ממקומו והפעילה את אפשרות המעקב. אור חינני צויר על פניה בזמן שהסתכלה על סימן הכפה שראתה על המסך.

"כן," היא אמרה. "הנה הוא. ברחוב שמפיונט. ברובע ה-18."

"זה כל כך רחוק מכאן!" סבין אמרה באותו הזמן שטום אמר, "מה הוא עושה שם?"

פניה של החיפושית התכווצו בחמיצות. "בטח מנסה להתיש את עצמו בכוונה ורוצה להיות הכי רחוק מהבית שרק אפשר. אני באמת צריכה ללכת."

"את חושבת שהוא יזרום עם התוכנית?" סבין שאלה.

"נצטרך לחכות ולראות," היא אמרה, לפני שעלתה לחדרה ונעלמה משם.

-------------

החתול השחור בחר את המקום המושלם, על גג בניין, מתחבא בצילו של הבניין לצידו. הוא היה מחוץ לטווח הראייה של כולם, ככה שאף אחד לא יכול היה לראות אותו, לצלם אותו ולפרסם בבלוג החיפושית על כמה שהחתול השחור מסכן שאין לו משפחה לבלות איתה בחג-המולד. אבל הוא עדיין יכול היה לראות את מה שהיה מתחתיו והוא צפה בכל האנשים המאושרים שחיים את חייהם מבלי לשים לב אליו, כאילו שלמישהו בכלל היה אכפת ממנו. הוא מצא את המקום הזה בטעות, למען האמת. הוא פשוט התעייף מלרוץ ועצר כשלא יכול היה למצוא את הכוח לגרום לרגליו להמשיך לזוז.

מהגובה הזה, כולם נראו כל כך קטנים וחסרי משמעות, בדיוק כמוהו. היה משהו פואטי בזה, הוא הניח. השלג התחיל לרדת סביבו, אבל במקום להפוך את הכל ללבן ומושלם, השלג נמס אל תוך ערימות מלוכלכות על הכבישים וגרם לבלגן. לפחות הוא לא היה צריך ללכת שם למטה. הוא לא יכול היה לגרום לעצמו להיות אסיר תודה אפילו מהעובדה הזאת. עדיין נותרו עוד עשר שעות עד שהוא היה צריך להיפגש עם החיפושית בשביל החלפת המתנות. זה היה הדבר היחיד שגרם לו להמשיך באותו היום. אבל לכמה זמן היא תבלה איתו? בטח רק לכמה דקות. היא בטח תהיה עם המשפחה שלה, אנשים שהיא תעדיף להיות איתם הרבה יותר. היא לא תרצה ל—

החתול שלהםWhere stories live. Discover now