זה לא שיקוי אהבה (Drarry)

פרק 1

הארי פוטר הלך מהאולם הגדול לכיוון גרם מדרגות השיש הגדול המוביל לקומות העליונות של טירת הוגוורטס.

הוא בדיוק סיים את ארוחת הצהריים של כריכי בייקון (עם הרבה קטשופ) ו

ציפה לבילוי צהריים על מגרש הקווידיץ', נהנה ממזג האוויר הפריך של אמצע נובמבר באוויר עם חברו הטוב ביותר.

הוא רק היה צריך לעבור למגדל גריפינדור כדי לקחת את אש המחץ שלו

(שהוא עדיין סירב להחזיק בארון המטאטאים עם המטאטאים האחרים; כן, זה היה עצבים לטפס שמונה גרמי מדרגות בכל פעם שהוא רצה לצאת לעוף, אבל הוא באמת לא רצה שאש המחץ ייפגע או ייגנב)

, ואז הוא יצא. אחר צהריים ללא שיעורי בית היה נדיר במיוחד כאשר הרמיוני גריינג'ר הייתה חברה שלך

ואתה היית בשנה השביעית והאחרונה שלך בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות,

והארי התכוון ליהנות מכל רגע.הוא כבר היה שש מדרגות במעלה המדרגות כשראה משהו שלא אמור להיות שם.

תלמיד , בלונדיני ובשנה החמישית או השישית,

לפי מה שהארי ידע - היה כפוף אל הקיר, ברכיים כפופות לחזה, ידיים כרוכות סביבם, ראש מורכן.

הסקרנות שלו (וכן, בסדר, עניין הצלת האנשים הזה שלו) גברה עליו והוא קרא בהיסוס.

"אממ, אתה בסדר?"האדם נמתח בעליל, אך לא נתן תגובה. הארי ירד בחזרה במדרגות וניסה שוב.

"הלו? אתה בסדר? אתה - אתה רוצה שאקרא למורה או משהו?"עדיין אין תשובה,

אם כי נדמה שמי שזה לא היה מנסה להתכרבל לצורה הכי קטנה שאפשר.

\"אני לא מתכוון לפגוע בך או משהו... אתה יכול לדבר?"

"אמא מתוקה של מרלין, אתה לא מוותר לעולם, נכון, פוטר?" באה התשובה העמומה משהו.

הארי בהה."מאלפוי?! מה לעזאזל - מה אתה עושה?"

"אני עורך מסיבה, פוטר, איך זה נראה? ואתה לא מוזמן. עזוב. עכשיו.

"הארי הבין לפתע שפיו פעור וסגר אותו במהירות. הוא היה אובד עצות.

האם לנסות לגרום למאלפוי לדבר? לעזור לו? האקס אותו בזמן שהוא היה למטה?בסופו של דבר,

צד הגריפינדור שלו ניצח את סלית'רין שלו, והוא (קצת באי רצון) הרחיק את ידו מהשרוול השמאלי שלו,

שם שמר את שרביטו, וניגש למקום שבו מאלפוי היה מכורבל.

"תקשיב, מאלפוי. אתה - כלומר, מה - מה קורה?""לך מפה, ראש צלקת!" מאלפוי ירק,

נרתע מקולו של הארי. "או, רגע, לא, תוביל אותי לבחורה ממש יפה... בעצם,

במחשבה שניה, זה אתה שאנחנו מדברים עליו. בטח אעמוד מול וויזלי. או לוני לאבגוד.