פרק 4

393 24 15
                                    

לקח פחות משתי דקות מרגע שדראקו עזב את האולם הגדול עד שפוטר השיג אותו.

"מאלפוי! היי! מאלפוי!"

דראקו האט, מחזק את עצמו לקראת ההתלהמות הבלתי נמנעת של גריפינדור החשובה שבוודאי תבוא בעקבותיו. "כֵּן?" הוא אמר, לא הסתובב.

"מאלפוי, אתה יכול בבקשה..." ידו של פוטר אחזה במרפקו. דראקו עצם את עיניו והתעלם מניצוצות התשוקה שהציתו את עצמם כמו זיקוקים בבטן.

"מה אתה רוצה, פוטר?" הוא שאל בחוזקה.

פוטר ירק בעצבים. "מה אני- היית ממזר גמור לרון הבוקר!"

דראקו פקח את עיניו והטה את ראשו בהסכמה. "כן ו?"

"ואני רוצה שתתנצל!"

דראקו נחר. "לא סביר," הוא אמר, וניסה למשוך את זרועו מאחיזתו של פוטר.

פוטר החזיק חזק יותר.

"לא, תקשיב! אמרת רק לפני יומיים שאם אני אעזור לך עם המצב שלך אז תפסיק להיות דפוק! טוב, עזרתי לך! עכשיו תפסיק להיות דפוק!"

הכאב של אצבעותיו של פוטר שנעוצות בזרועו החל להתגבר על הריגוש על כך שפוטר נוגע בו, ודראקו מצא את עצמו מסוגל להסתכל לפוטר בעיניים מבלי לרצות לקפוץ עליו (יחסית).

"כן? תן לי סיבה טובה אחת למה אני צריך," הוא אמר בחומציות.

פיו של פוטר נפתח ונסגר כמו דג זהב טיפש במיוחד עם משקפיים . "לכבד את ההסכם שלך! להיות אדם טוב יותר!"

דראקו חייך. "אמרתי סיבה טובה, פוטר."

סנטרו של פוטר בלט במין הבעה נחושה שפתאום הדאיגה את דראקו. "אתה רוצה סיבה טובה?" הוא שאל. "בסדר, הנה." ועם זה, הוא משך את דראקו אליו בצווארון הגלימות שלו, ונישק אותו בגסות על פיו.

זה לא דומה לשום דבר שדראקו הרגיש אי פעם. אם הוא חשב שלנשק את פוטר הרגיש טוב לפני כן, אז זה שפוטר מנשק אותו ברצון היה פאקינג פנטסטי. כל הווייתו עלתה באש, המודעות שלו הצטמצמה לנקודה אחת בחלל שבה שפתיו של פוטר פגשו את שלו. שום דבר אחר לא היה קיים מעבר לרגע הזה, שום דבר.

ואז זה נגמר.

"אני מחכה להתנצלותך," אמר פוטר בקרירות, ויצא במורד המסדרון, מותיר את דראקו חלש וקצר נשימה, נשען על הקיר לתמיכה.

oOo

להתנגד לפוטר לא אמורה להיות קשה מדי, החליט דראקו, שוכב על מיטתו מאוחר יותר באותו היום. הוא עבר שבע עשרה שנים בלי לגעת בפוטר, הוא יכול היה להסתדר עוד חודש. ורק בגלל שהיה לבד במעונות שלו בצהריים בשבת בזמן ששאר בית הספר בארוחת צהריים, זה לא אומר שהוא מתחבא. הוא פשוט לא היה רעב.

מתעלם מהרעש המורעב שבבטנו, דראקו חשב שעכשיו זה זמן טוב לטפל בשיעורי הבית שלו ולהעסיק את מוחו. הוא הושיט את ידו אל מתחת למיטתו ושלף את חיבורו החצי גמור של קסמים.

זה לא שיקוי אהבה (Drarry)Where stories live. Discover now