אוי אלוהים. זה היה זה. זה היה חייב להיות. מה עוד יכול לגרום לדראקו להיראות ככה? השילוב הזה של ייאוש ו - שיט - אושר שהארי מעולם לא חשב שאפשר לראות על פניו של אדם. על פניו של דראקו.
אלוהים, הארי היה כל כך אנוכי. הוא היה כל כך טיפש. איך הוא יכול היה לתת לעצמו לעשות את זה? בעצם כאילו-
לא, הוא לא התכוון לחשוב על זה. זה נגמר עכשיו. הוא תמיד ידע שזה יהיה זמני, שדראקו מעולם לא רצה...
הארי פשוט דחה את המחשבות על זה, יותר ויותר, ועכשיו...
עַכשָׁיו...
הוא קם בפתאומיות.
"אחזור מאוחר יותר," הוא אמר במעורפל לרון והרמיוני, ופנה לעבר הדלת.
דראקו השיג אותו עוד לפני שעזב את אולם הכניסה. "האם שמעת-?" הוא שאל. "האם אתה יודע?"
הארי ניסה להעמיד פנים שהוא התלהב. "אני יכול לנחש," הוא אמר והכריח את עצמו לחייך. "זה מוכן?"
"כן," סינן דראקו, עיניים בוהקות. "אני אמור ללכת למשרד של סנייפ עכשיו. אתה בא איתי, נכון?"
הארי קלט את פניו הנלהבים של דראקו, את התקווה הצרופה של הבעתו, ולא יכול היה לסרב. "כן, בטח," הוא ענה, והלך בעקבות דראקו במסדרון האבן הקרה אל הצינוקים.
נראה היה שהמסע למשרד של סנייפ נמשך הרבה יותר זמן מהרגיל, אבל הארי מצא את עצמו מייחל שהם ילכו לאט יותר. הוא הניד בראשו בחדות כדי להיפטר מהרעיון. זה נגמר, כבר לא היה לו עניין לחשוב דברים כאלה.
דראקו הוביל את הדרך פנימה, כרגיל, אפילו לא טרח לחכות לתשובה לאחר שדפק לפני שדחף את הדלת ונכנס בזריזות לחדר.
"מאלפוי... ופוטר, כמה נוגע ללב," סנייפ בירך אותם בקידה לעגנית של ראשו. לא הארי ולא דראקו הגיבו.
"קיבלתי את ההודעה שלך, פרופסור," אמר דראקו.
סנייפ ירה בו במבט זוהר. "ברור. אולי זה נשלח מאוחר מדי; נראה שרמות האינטליגנציה של פוטר התחככו עליך, מאלפוי." הארי התנגד לדחף לספר לסנייפ שרמות האינטליגנציה שלו לא היו הדבר היחיד שהתחכך על דראקו.
דראקו הסמיק. "סליחה, אדוני, אבל האם זה אומר... כלומר, האם זה מוכן? התרופה?"
סנייפ פתח תיקו בשולחן העבודה שלו והפיק בקבוקון של נוזל אדום עמוק עם פריחה קטנה. זה נראה כמו יין אדום. או דם. הארי שמע בצורה ברורה את נשימתו של דראקו מואצת.
"בדיוק כמו השיקוי המקורי, אתה צריך רק לבלוע שלוק בודד כדי שזה יהיה יעיל. אם אתה מעדיף, אתה יכול לקחת את זה ולשתות אותו במקום אחר, עם זאת הייתי מייעץ..."
"לא, אני אקח את זה עכשיו," קטע דראקו והתחיל קדימה.
פיו של סנייפ התעוות. "טוב מאוד," הוא אמר וירה בהארי במבט מלגלג. הארי הסתכל בחזרה בהתרסה. כל מה שסנייפ חשב שהוא יודע, הוא טעה. שגוי לחלוטין. "אני חושב שבמקרה הזה, חוסר הסבלנות שלך מובן לחלוטין. ללא ספק אתה מעוניין להיפטר מתוצרי הלוואי הלא רצויים של Orexis Votum." עיניים שחורות קרות ננעצו לתוכו.
YOU ARE READING
זה לא שיקוי אהבה (Drarry)
Fanfiction"שיקוי התאווה מפתחים אצל הלוקח רגשות של תשוקה ללא החיבה ששיקוי אהבה נותן, אז מאלפוי, תגלה שאתה ממשיך לראות בפוטר את המטמטם הבלתי נסבל שהוא." עוד סיפור שאני מתרגמת קישור למקור באנגלית https://www.wattpad.com/story/167856986-it%27s-not-a-love-potion-d...
