"לך תזדיין, פוטר!"
פיסות קלף שנערמו לא כל כך בזהירות עפו מהשולחן כשילד רזה עם שיער בלונדיני חיוור פרוע הסתובב בחדר הנחיצות. עד מהרה בא אחריו עוד אחד; ילד רזה עוד יותר עם שיער שחור עוד יותר מבולגן וחיוך רחב ועליז.
"אל תהיה ככה, אתה יודע שלא התכוונתי לזה!"
הבלונדיני נעצר והתכופף מאחורי עמוד של מיטת אפיריון מפוארת.
"זה היה הרעיון שלך, דראקו, שמעתי אותך בעצמי."
הילד הממושקף המעט נמוך יותר התקדם על הבלונדיני עם ברק טורף בעיניו. הוא הניף בצעיף אדום וזהב וניסה לחייך מושך.
"רק העליתי זיכרונות! אתה יודע את זה!"
דראקו נסוג, עיניו נעוצות בצעיף. קולו רעד קלות כשניסה להרתיע את בן לוויתו.
"למעשה, מכיוון שעשיתי את זה בעבר, אולי כדאי לי לקשור אותך במקום."
"כֵּן?" שאל הארי, נשען לאלו של דראקו ונתן לנשימתו לשחק על אוזנו של דראקו. "אם אתה כל כך נגד הרעיון, למה אתה קשה?"
דראקו עצם את עיניו ונשען אל המגע של הארי. לפעמים הוא שנא את הכוח שהיה להארי עליו. "לך תזדיין," הוא נשם.
צחוקו של הארי העביר צמרמורת על עמוד השדרה של דראקו. "היית רוצה," הוא חזר והושיט את ידו למטה...
... שולף את שרביטו מכיסו וממלמל נגד צווארו של דראקו, "כלוא".
עיניו של דראקו התרחבו והוא משך את הצעיף שקשר את פרקי ידיו בחוזקה לראש המיטה של המיטה. הוא התעלם ממהל התשוקה שהציפה אותו. "בן זונה," הוא סינן.
הארי ציחקק וזחל - זחל, כמו חתול מזוין - במעלה המיטה, ידיים משתהות ללא צורך. הוא נישק את דראקו עמוקות והחל להפשיט אותו, ובאמת, דראקו בקושי הצליח לעצור אותו. אז אם הוא גנח וקמר אל המגע של הארי, ובכן, הוא רק שיחק את תפקידו. זה היה הכל.
לא, לעזאזל, הארי היה מדהים ודראקו ידע את זה. מרלין, האם הוא ידע את זה.
"אתה... אתה..." הוא התנשף, צריך לחלוק את הגילוי שלו.
הארי נישק אותו. "ששש," הוא אמר לאחר שנפרדו. "פשוט עזוב, זה בסדר."
"כן," דראקו הסכים בלי דעת, ודחף את ירכיו אל ידו של הארי.
הוא שמע במעורפל את הארי פורק את הפקק של הבקבוק ונשימתו האצה בציפייה למה שעתיד לבוא.
הארי הכין אותו באיטיות ובעדינות - כל כך לאט, למעשה, שדראקו כמעט איבד את כוח הדיבור עד שהארי חשב שהוא מוכן ולבסוף - סוף סוף - נדחף פנימה; כל מה שדראקו הצליח היה "שיט" חסר נשימה.
"אני לא פוגע בך?" הארי התנשף, אגל זיעה בודד עושה עקבות לאורך צד פניו. דראקו הניד בראשו בחוסר אונים וסובב את ירכיו, קובע שהוא לא צריך להיות היחיד שלא יכול לנסח משפט. נראה שזה עבד; הארי נהם ודחף קדימה בחוזקה.
אוי מרלין, אתה טוב בזה.
דראקו משך את המעצורים שלו, אגל הזיעה האחד מתגרה בו. הוא רצה להיות מסוגל להושיט יד, לגעת בהארי, ללקק אותו. הוא רצה להיות מסוגל לחפור את אצבעותיו בכתפיו של הארי בזמן שרכב על הזין של הארי.
חרא, איך חייתי בלי זה?
הארי זז, מאזן את עצמו על יד אחת בזמן שהשנייה תפסה את הזין הדולף של דראקו. דראקו פלט יבבה חסרת אונים כשהארי החל ללטף אותו בקצב, הדחפים שלו מתגברים ונשימתו מגיעה בהתנשפויות קצרות.
פאק, הארי, אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני אוהב-
"פאק!"
עולמו של דראקו התפוצץ לבהירות והוא גמרבצורה מרהיבה, כשהוא רושם במעומעם את הארי קובר את עצמו עמוק לתוך ישבנו של דראקו ומוציא כמות של קללות צרודות.
דראקו עוצם את עיניו לאחר שירד מהשיא שלו, וזמזם בשביעות רצון כשהארי הטיל עליהם קסמי ניקוי והתיישב על המיטה, ראשו על כתפו של דראקו.
הארי חייך, למרות שדראקו כמובן לא ראה את זה, והניח נשיקה עדינה על צווארו של דראקו, מניף את ידו על פרקי הידיים הכבולות של דראקו ולחש בעדינות מושלמת, "פיניט(סופי)".
פיניט אינכנטאטם
YOU ARE READING
זה לא שיקוי אהבה (Drarry)
Fanfiction"שיקוי התאווה מפתחים אצל הלוקח רגשות של תשוקה ללא החיבה ששיקוי אהבה נותן, אז מאלפוי, תגלה שאתה ממשיך לראות בפוטר את המטמטם הבלתי נסבל שהוא." עוד סיפור שאני מתרגמת קישור למקור באנגלית https://www.wattpad.com/story/167856986-it%27s-not-a-love-potion-d...
