פרק 12

305 16 6
                                    

דראקו התעורר לאט, מרגיש מרוצה למדי, וזה לא משהו שהוא הרגיש בדרך כלל כשהתעורר. למעשה, כאשר הוא התעורר בדרך כלל, כל מה שהוא חש היה רצון לחזור לישון מיד או לשתות אגם מלא בקפה, אז שביעות רצון הייתה שיפור מובהק.

הוא התהפך והסיבה שמאחורי רגשותיו התגלתה בבהלה של זיכרון. מרלין, אבל הארי היה מדהים אתמול. דראקו לא חשב שאי פעם רצה בו יותר. זה היה סיוט לנסות לשלוט בעצמו כשידע שמילה האחת הזו ממנו והארי היה נותן לכל עולם הקוסמים ללכת לשיט.

ומרלין, אבל זה לא היה ריגוש? לדעת שהאדם החזק ביותר בעולם יעשה כמעט הכל בשבילך? להיות זה שימנע ממנו להתעלם משאר העולם בשביל לגרום לך להרגיש טוב? להיות מסוגל לחפור את הציפורניים שלך לתוך הכתפיים שלו בזמן שהוא מזיין אותך לאט ועמוק בלהט?

דראקו הרגיש את פניו מתחממות והתעלם מהכאב בזין שלו לטובת צפייה בהארי ישן. לא שהוא לא עשה מספיק צפייה בהארי במהלך החודשיים האחרונים, אבל זה היה שונה. הארי היה חסר שמירה לחלוטין. והוא היה מהמם.

דראקו נפל בקלות לתוך חלומות בהקיץ המוכרים כעת, התנגד לדחף לגעת בהארי ופשוט הרשה לעצמו להסתכל.

הוא לא היה מושלם, לא לפי שום דמיון; אפילו בהשפעת השיקוי, דראקו יכול היה לראות את זה. אבל הוא לא יכול היה שלא להרגיש עקצוצים של - של עוררות, של כל תופעת לוואי של השיקוי שגרם לפיו להתרומם בפינות ולחום לפרוח בבטן - כשעיניו עקבו אחר הקו הישר של האף של הארי , הצלליות של הריסים שלו, הכהות של הגבות שלו.

גבות שכנראה ידעו שצופים בהן, אם הזעף משתלט עליהן בהדרגה היה רמז כלשהו. דראקו התאבל על אובדן הצפייה חסרת העכבות שלו בהארי, אבל עדיין לא יכול היה שלא לצפות להארי שיחזור להכרה. הזין שלו באמת היה מאוד קשה.

דראקו עצר את נשימתו כשעפעפיו של הארי הבהבו והמתח חזר אט אט לגופו. בכל שנייה, הארי היה מתעורר ומחייך אליו והם היו מתנשקים וגומרים וזה יהיה נפלא ו...

"אח!" עיניו של הארי נפערו וידו ירתה החוצה, והדבר הבא שדראקו ידע היה הבזק של אור וכאב חד בצווארו. הוא סינן ונרתע.

עיניו של הארי התרחבו. "לעזאזל, אני מצטער!" הוא התנשף, נאבק להתיישב. "לא התכוונתי..."

"זה בסדר." דראקו התרחק והתחכך בצווארו.

"אני פשוט - חלום רע - הנה, תן לי לראות." הארי הושיט יד.

"אמרתי שזה בסדר," אמר דראקו והרחיק את ידו של הארי בעצבנות. "סתם האקס עוקצני."

הארי לא נכנע. "קדימה, תן לי להסתכל..."

"פשוט תעזוב את זה, פוטר," דראקו התפרץ, מצב רוחו טוב נעלם באמת.

הארי עצר, זרוע עדיין מושטת. הוא נראה כאילו הוא מתכוון לומר משהו אחר, אבל אחרי כמה רגעים ארוכים, הוא צנח בחזרה על המיטה באנחה.

זה לא שיקוי אהבה (Drarry)Where stories live. Discover now