THE MAFIA BIRD ציפור המאפיה

רום

״איפה היא?״ בשאגה אני נכנס לבית החולים.
״אדוני תרגע בבקשה אחרת נצטרך להוציא אותך.״ המזכירה על הדלפק מאיימת עליי, והשומר בית החולים מחזיק בידי כאילו ידו מועילה ועלולה לעצור אותי.
היא מעיזה באמת לאיים עליי. אלוהים תתן לי סבלנות לעבור את היום הזה בלי מרחץ דמים מזוין.
אני מתאגרף את ידי ושולח אותה ישירות לפניו, במכה אחת הוא נופל ארצה אל הרצפה.

״אלוהים ישמור.״ היא מסתכלת בהלם ופחד.
״סתמי את הפאקינג פה שלך ותחפשי במערכת, רומי אוקס. לפני שאהפוך את החיים שלך לחשוכים חסרי ערך מזוין.״ אני שואג מעליה והיא מתכווצת בחשש.
לוקאס ומתאו הודפים אותי כאילו אני מתכוון להכות אותה עד זוב דם.
״קומה שלישית, היא בחדר 509.״ אני רץ אל המדרגות ועולה במהירות.
אנחל ומתאו רצים אחריי, אני נשבע שאם היא לא חיה, אני אהפוך את עולמם.

חדר 507.. 508... הנה זה.
אני פורץ את דלת מספר 509 שם היפיפייה הקטנה שלי צריכה להיות.
אמא, ריו, ג'יימס, אנדריי קרלו מביטים בי.
אני מבחין בג'יימס עצוב ומודאג ואימי שבוכה בהיסטריה וריו לידה שמרגיע אותה ומנסה גם הוא להרגע.
זה לא יכול להיות... היא לא מתה.. היא לא יכולה!

*עבר*
אני נכנס אל הבית ביחד עם ג'יימס ואמא וריו יושבים על הספה, וריו מלטף את בטנה העגולה של אימי.
״שלום גם לכם בחורים, איך היה בסרט?״ אני מתכווץ את גבותיי בבלבול, איזה סרט?
ריו מאחורה מסמן לי עם ראשו, הבנתי.. אסור שאמא תדע שאני חלק מזה.
היא לעולם לא תקבל את העובדה שאני לא טהור, אני עמוק בתוך הרוע והפשע בעולם הזה מאז שרצחתי את גבריאל.
ואני לא מתנצל על כך או מביא חרטה, ההפך אני גאה.