THE MAFIA BIRD ציפור המאפיה

מרסלה

״לעזאזל זה כואב, לאט!״ אני נוהמת בפני הספר ההומו שמסלסל את שיערי ומעצב אותו כבר כמה שעות טובות, ויחד עם זאת הבחורה הגינגית לא עוזבת את פניי, ומכסה אותי בכמויות מייקאפ.

״את יפיפיה אמיתית, קצת סבלנות וכדור הרגעה יעזרו לך בהמשך החיים.״ הוא מצקצק בלשונו ומגחך יחד עם האישה שמסדרת את השמלה ביחד עם הערב השחור הגבוה.
״כדאי לך לסתום, נחש.״ אני נוהמת בחזרה והוא משתתק מפחד.

למען האמת זמן רב לא התגנדרתי לאירוע, הפעם האחרונה שהייתי במספרה עם הספר המקצועי שלי, ז'אק, היה לפני חודשים רבים.

״את החדשה של האדון?״ אותו ספר שואל בסקרנות. החדשה? הייתה גם ישנה? אני מרימה גבה מסוקרנת.
״הייתה לאדון מישהי?״
״הייתה?״ שלושתם מגחכים יחדיו.
״חמודה איזו מן שאלה זו, היו לאדון נשים רבות.״ אותה ג'ינג'ית פוערת את עיניה.

״איפה הן? מה קרה להן?״
״מספיק לרכל, האדון יכול להגיע כל רגע. והיא עדיין לא מוכנה.״ האישה שאחראית על הלבוש משתיקה אותנו באמצע שיחתנו.
אני שולחת לעברה מבט מזהיר מלא כוונה.

״אלוהים יודע מה קרה להן, אני חושב שהוא הרג אותן. כל אירוע הייתה לצידו אישה צעירה אחרת בכל הסוגים והצבעים.״
״מליסה סתמי את הפה החטטן שלך.״

לאחר כמה שעות טובות שבהן רצחו ונגעו בכל פינה בי, אני לבדי בחדר, אמנם חדר כביסה אבל סוף סוף שקט לעצמי.
מתבוננת במראה בהשתקפות שלי, אני אציל אותך אחי, אל תדאג לגביי זה.
אני שומעת צעדים כבדים במדרגות, אני לוקחת את התיק שמונח על שידה ויוצאת מן הדלת.

״אוו.״ הוא סורק את גופי ופניו, נפעם ומופתע לראות אותי.
קצת איפור ושמלה חשופה וזה מה שגורם לגבר לאבד ריכוז.
״אהבת?״ הוא זורק לעברי חיוך חשוף שיניים.
״את יפיפיה אמיתית, מרסי.״ אנחל מושיט את ידו אליי, ואני משלבת את ידו עם ידי.

״צבעת את השיער.״ הוא מכריז כעובדה.
״צבעו לי, לא היה כל כך עניין להביע התנגדות.״ הוא מגחך כלא מאמין.
״אני בטוח שאם לא היה מוצא חן בעיניך, היית הורג אותם. למרות שכל דבר מבליט ומוסיף ליופי שלך.״ אני מחייכת בחזרה לשמוע אותו כל פעם מחדש מרים לי. הוא בוודאי מלאך התחפשות של מלאך זה בטוח.

״אני מעדיפה אותך מאשר את השטן הזה.״ הוא נעצר בדממה ואני אחריו.
״אל תדברי עליו ככה, את צריכה להזהר. אם לא בשבילך אז בשביל אחיך.״ אני נאנחת לדעת שהוא צודק, אני צריכה להזהר, אחי בסכנה.

״רום מחכה לך במשרד, אני בנתיים אלך לקבל את האורחים.״ אני מהנהת והוא עוזב אותי באמצע המסדרון לבד.
יופי מרס, הצלחת לעצבן את הבן אדם הכי רגוע שקיים.
אני מתקדמת אל הדלת ונעצרת שהדלת לפתע נפתחת, אני מצפה לראות את רומיאו יוצא מן הדלת.