״העולם הוא מקום מסוכן, אבל הוא היה מסוכן בשבילי הרבה יותר״.
אדריאנה רוסו:
הוא נכח בחיי מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי מאוהבת מעל הראש, אך לא תיארתי לעצמי שיום יבוא והשנאה תגבור על האהבה.
מאז אותו הלילה לצידו אני לא מפסיקה לראות אש מסביב ולירות חצים.
...
העולם הוא מקום מסוכן, אבל הוא היה מסוכן בשבילי הרבה יותר. בני האדם הותירו את תקופת ימי הביניים מאחוריהם, אך לא יודעים שאנו חיים אותה יותר מתמיד. ככל שחלפו השנים, אנשים שכחו מהצללים האורבים להם תחת האף. גברים כמו משפחתי הפכו לחיות טורפות, ארבו לחלשים ללא שום ייסורי מצפון. ותמיד, אבל תמיד! קיבלו את מבוקשם. הם החליפו את המנטליות של אנשי המערות ואת מעשיי הרצח בחליפות יקרות ובקללות שהשמיעו בקול שליו ורגוע, הסתירו את המזג האמיתי שלהם תחת מסיכה של התנהגות ראויה וקרירה. אלה שהכירו אותם ידעו למה הם מסוגלים, בפרט למה הוא מסוגל. הם שיבחו והעריצו אותו על כך. אמנם אנו חיים בעולם מתורבת, אך הכללים שבו אינם חלים עליו, הוא מכתיב כללים משלו, וכולם צריכים להישמע להם. נועדתי לו בכל רמ"ח איבריי, ניסיתי לברוח מכך, באמת שניסיתי, אבל הוא תמיד מצא אותי. הגורל לא שיחק אצלו תפקיד, הוא קבע את עתידו בעצמו. ידו תמיד הייתה על העליונה, הכדור תמיד הגיע לידיו, כזה הוא. תמיד ידע לפלס לעצמו את הדרך לפסגה לגמרי לבד, והתכוון להישאר בה עד יום מותו. לצידי. הוא ואני. דמיאן ואדריאנה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
