״העולם הוא מקום מסוכן, אבל הוא היה מסוכן בשבילי הרבה יותר״.
אדריאנה רוסו:
הוא נכח בחיי מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי מאוהבת מעל הראש, אך לא תיארתי לעצמי שיום יבוא והשנאה תגבור על האהבה.
מאז אותו הלילה לצידו אני לא מפסיקה לראות אש מסביב ולירות חצים.
...
שכחתי כבר כמה טוב זה עושה לי לבלות עם וי. ישבנו במסעדה, אכלנו ופיטפטנו, הכל היה פשוט מושלם עד שחבורה של בנים שנראים בסביבות גיל 18 התחילו איתנו וגם כשסירבנו להם בנימוס הם לא הניחו לנו, אז נאלצנו לעזוב מוקדם מן הצפוי. הגעתי לאחוזה בסביבות שתיים עשרה וחצי, לאחר שהורדנו את ורוניקה בביתה כי אין סיכוי שהייתי נותנת לה ללכת לבדה. יצאתי מן הרכב והודתי בנימוס לאלברט, הייתי כבר צעד אחד מן דלת האחוזה כאשר היא נפתחה פתאום בחוזקה. דמות נאה התגלתה אליי וזה תפס אותי ממש לא מוכנה. "דמיאן, מה אתה עושה פה? לא הייתם אמורים להיות כבר במועדון?" שאלתי בפליאה, הרי הם תכננו לצאת למועדון לאחר שיסיימו לאכול. "לאחיך היו כמה עניינים לטפל בהם, אני הולך לבד." הוא אמר בזמן שאנו מביטים אחד בשניה, העיניים שלו תמיד היו נראות כך? אני חושבת שאני עומדת לטבוע בהן, וזה לא עוד קלישאה מטומטמת. "אה אוקיי, אממ תהנה." לא היה לי כל כך מה לענות כי אני לא חושבת ששמעתי את הדברים שאמר בבירור, הייתי עסוקה בלהתמקד בפנים היפות שלו. הוא פינה לי את הכניסה כדי שאוכל להיכנס ויצא. הסתכלתי בדמותו המתרחקת לפני שסגרתי את הדלת, אך קולו קטע את פעולתי "אדריאנה, מה דעתך להצטרף אליי?" פתחתי את הדלת חזק יותר מכפי שרציתי, הייתי המומה מההצעה. כל כך רציתי להגיד לו כן, אבל מה הם המניעים שלו להזמין אותי למועדון כאשר שנינו יודעים בפירוש שת'יאו אסר עליי? אוי לא מה יגיד ת'יאו אם אלך? באתי לענות לו, אך התשובה שיצאה מפי היתה שונה בתכלית מהתגובה שחשבתי עליה, "אני אשמח.״ אני מאשימה את הלב, לפעמים הוא מתערב בהחלטותי במקרים מכריעים כמו זה. התלוויתי עם דמיאן למכוניתו. נעצרתי כאשר הוא פתח את דלתי וחיכה שאכנס. אני מודעת להשלכות המתלוות למעשיי? כן, אני בהחלט יודעת. ואני בכל זאת הולכת לעשות את זה? כן, פאקינג כן! התיישבתי במושב שליד הנהג והמתנתי שדמיאן יתיישב בשלו. "תחשבי על זה כמתנת יום הולדת מאוחרת.״ אמר לפני שהתחיל בנסיעה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
