מכירים את זה שאתם שקועים עמוק בתוך חלום והוא מרגיש לכם הכי מציאותי שיש. הקולות, הריחות, המגע, התחושות, הרגשות, כאילו קורים באותו הרגע. אז זה מה שקרה לי הלילה, התעוררתי בבת אחת מוצפת רגשות מעורבים ועם דמעות בעיניים. לקח לי חצי דקה להבין איפה אני ושכל מה שהייתי מבועתת ממנו לא היה אמיתי.
חלמתי הלילה על דניאל. הוא נעמד מאחורי והניח יד בעדינות על המותן שלי. הוא כמעט בגובה שלי אולי שניים-שלושה ס''מ מעלי וכשהוא נצמד אלי מאחור הרגשתי את הנשימות שלו על העורף שלי. "אני מרגיש אותך" הוא אמר בקול מפתה עם המבטא אנגלי שלו "אני יודע שגם את רוצה אותי".
כן, כן אני רוצה, אני שומעת את המוח שלי צועק בתוכי. הידיים שלו מלטפות את כתפי, מסיטות את שערי הצידה ואת הפיג'מה שתלויה עליהן כמו קולב. הוא מניח את שפתיו על הכתף החשופה שלי ונושק לה קלות. שפתיו חמימות ורכות ואוי אלוקים כמה שנעימות. עקצוצים זורמים מפלג גופי העליון אל פלג גופי התחתון. קצב הלב שלי מעביר הילוך ואני מרגישה שהוא עוד שניה מתפוצץ החוצה. התחושה מאוד נעימה והרגשתי איך אני כמעט מתמסרת לה. אבל אז התגנבו להם פנימה השדים שלי ועשן של פחד התחיל לפזר את האווירה הקסומה. הרגשתי מבועתת מתחושת הקרבה והאינטימיות. הפצעים הפתוחים שלי עדיין שותתים דם וכל משב חולף שורף.
לקחתי צעד הצידה, מנסה לחמוק מידיו המושטות. אני מתקדמת לכיוון המרפסת ופותחת את הויטרינה בבת אחת. אוויר, אוויר אני זקוקה לאוויר. הדופק המואץ חונק אותי ואני מרגישה שהחמצן הנכנס לא מצליח למלא את ראותיי.
"עדי" הוא אומר בהססנות. אני שומעת את צעדיו החרישים. עוד כמה מהם והוא יהיה שוב ממש קרוב אלי.
"עצור!" אני פוקדת בבת אחת "בבקשה" אני מנסה לרכך את הסירוב ולהיות מנומסת.
הוא לא מקשיב לי ומצמצם את הפער ביננו. הוא מסובב אותי אליו ומניח את ידו על הלחי שלי "את יודעת שהכימיה ביננו חזקה. תיכנעי, אל תלחמי בזה" אני נתקפת חרדה, מצוקה נשימתית משתלטת עלי, באותה שניה אני מתעוררת בבהלה. אני מסתכלת סביב ומבינה שזה היה רק חלום. אני מנסה להיזכר בתרגילי הנשימה שהפסיכולוגית שלי הדריכה אותי. אני שואפת אוויר פנימה סופרת 1,2,3,4 ומשחררת באיטיות. כמה כאלה ואני מרגישה שהלב שלי מתחיל לחזור לקצב סביר. אני לבד, אני מוגנת. אני חוזרת שוב על המילים האלו כמו מנטרה. אני מסתובבת על הצד ומחבקת את הכרית. מנסה לעכל את כל התחושות והרגשות ולהבין מה קרה.
"אני בצרות" זה הדבר היחיד שעולה לי לראש. אם אפגוש אותו שוב, אני אבודה.
7 שנות נישואים פלוס שנתיים זוגיות עם רון הותירו בי צלקות שאני לא יודעת אם אי פעם אתגבר עליהן. לפני שהתחתנו הרגשתי כמו בירח דבש. היה ביננו חיבור מיידי שגרם לי לחשוב שזה זה. זה האדם שאבלה איתו את שארית ימיי ואקים משפחה. אבל אחרי החתונה משהו השתנה. השגרה הפכה להיות טריוויאלית ואני הפכתי למילוי תפקידים. פתאום תפקיד האישה התרחב לעוזרת, מנקה, מעסה, מבשלת, מגישה. היו כבר אז נורות אזהרה שהבהבו, אבל אני חייתי בהכחשה. ניסיתי להיות האישה המרצה, המספקת, זאת שדואגת לגבר שלה לכל צרכיו. מישהו פעם אמר לי תעשי את הגבר שלך מלך הוא יעשה ממך מלכה וממש לא הרגשתי מלכה.
YOU ARE READING
להתחיל מחדש
Romanceלהתחיל מחדש הוא סיפורה של עדי, שמכירה את דניאל לאחר שעשה רילוקיישן מאנגליה. הכימיה ביניהם ניצתת מיד מן ההתחלה אך השדים של עדי מסרבים להרפות ולתת לך להיסחף עם התחושות. העבר של עדי רודף אותה והיא מתקשה להתמודד עם הפחדים, הסודות והבושה. דניאל מהצד שלו...
