להתחיל מחדש

גילויים חדשים - פרק 9

דניאל הזמין לנו כרטיסי טיסה ללונדון לעוד שבועיים.
באחת השיחות שלנו הוא סיפר לי שהמשפחה של אמא שלו שייכת לבני אצולה. פרט קטן שהוא שכח לציין כל הזמן הזה.
"זה לא משהו שאני ישר מספר לכל אחד" אני מרימה גבה ומעבירה לו את המסר "ואני זה כל אחד?"
"אני יודע, אני מצטער" הוא ישר עונה לי ומשפיל את עיניו.
"אני לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות. אני לא רוצה לייחס לזה איזו חשיבות"
"בעבר כשסיפרתי לאנשים, משהו בגישה שלהם אלי השתנה. אני לא רוצה שזה ישנה משהו בדעה שלך עלי או בהתנהגות" המילים שלו מביעות כנות אמיתית ואני מבינה למה הוא מתכוון.
"אני אהיה כנה איתך, זה די מלחיץ אותי. זה לא רק לפגוש את המשפחה שלך בפעם הראשונה. אני יודעת שלמעמדי אצולה ובמיוחד לבריטים יש כל מני טקסים וגינוני כבוד. ומה אם אני אעשה לך פדיחות. מה אם אני לא אוכל עם המזלג הנכון או אקוד קידה אם צריך. צריך בכלל? עושים את זה עדיין?" אני מרגישה את הלחץ בגרון שלי חונק את האוויר ואני מנסה לנשום ולהירגע.
דניאל מתגלגל מצחוק.
"למה לא, תצחק עלי. בשבילך זה טבעי אתה חי את זה רק כמעט שלושים שנה"
הוא משחיל את אצבעותיו בין האצבעות שלי ומקריב את פרק כף ידי לפיו ומצמיד נשיקה קלה וארוכה. תחושה של נעימות ורוך מיד מתפשטת לאורך הזרוע שלי.
"עדי, את תהי בסדר גמור. את תכבשי את כולם עם הקסם שלך. בדיוק כמו שכבשת אותי" העיניים שלנו נפגשות ואני מתקרבת מלטפת את קו הלסת שלו ומניחה נשיקה רכה על השפתיים האדומות שלו.

הוא מסביר לי על ההירככיה המשפחתית. התואר הוענק למשפחה על ידי המלכה ויקטוריה בשנת אלף שמונה מאות שבעים ותשע ומאז עבר מדור לדור. סבא רבא שלו הוא המרקיז הנרי, הוא בן שמונים ותשע ועדיין צלול במוחו. סבא שלו הוא הרוזן אדוארד והוא בן שישים ושבע.
דניאל מתאר את סבא שלו כאדם קשוח וקר שמתקשה להביע רגש. הוא אדם של חוקים והוא לא זז מהם מילימטר. בגלל זה הוא ניתק קשר עם הבת שלו (אמא של דניאל) לאחר שהתאהבה בבחור ישראלי והחליטה להתחתן איתו. מבחינת אדוארד, היא בגדה בשושלת המשפחתית.
רק בזכות סבתא של דניאל, אליז, אדוארד הסכיםלשאמא של דניאל לשוב לאנגליה לאחר שבעלה נפטר ולגדל את דניאל באנגליה.
כשדניאל מתחיל לדבר על סבתא שלו, אני רואה את הברק בעיניים והטון הרך בקול שלו שמיד משתנה. יש לו אליה המון חיבה והערכה. 
הוא מספר לי שבשנתיים הראשונות לאחר פטירת אביו, אמא שלו היתה בדיכאון. היא אהבה אותו כל כך, וטיפלה בו עד נשימתו האחרונה. בתקופה הזו, סבתו אליז היתה דמות האם עבורו ודאגה להיות שם כשגם הוא התמודד עם האובדן והגעגוע.

אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה לאבד הורה בגיל מאוד צעיר. ואני רואה את העצב בדניאל כשהוא מדבר על כך וכל מה שאני רוצה זה רק לאסוף את הילד הקטן הזה ולחבק אותו.

"אמא שלי מדהימה. את תאהבי אותה מיד" הוא משנה את כיוון השיחה והחיוך עולה על פניו.
"היא דואגת לי יותר מדי אבל אני מבין שזה בא מכוונות טובות" הוא מציין בהבנה.
"היא אמנית מדהימה. אני אקח אותך לסטודיו שלה ואת תראי את היצירות המשגעות שלה" הוא אומר בגאווה.

הבטן שלי מתהפכת. זה צעד גדול ומשמעותי עבורי, עבורנו.
הוא שם לב מיד לקמטי הדאגה והוא כאילו קורה את מחשבותיי. הוא מתיישב מולי ומרים את הסנטר שלי כדי לפגוש את המבט בעיניי.
"אני לא לוקח כל אחת לפגוש את המשפחה שלי. אני לא יודע מה איתך, אבל אני יודע בתוך תוכי שאני איתך לדרך ארוכה. שום דבר לא יבריח אותי. אני איתך בטוב וברע" הוא מדגיש כל מילה ולאט לאט פורם את שכבות השריון שמקיפים אותי ביום יום.
אני מוצפת במחשבות ורגשות והמילים שלו פשוט גורמות לכל ההגנות לקרוס.
הידיים שלי מיד הולכות לשיער שלו ואני משחילה את האצבעות שלי בין השיער החלק שלו. זה אחד הדברים הכי מושכים ואהובים עלי בו. 
דניאל מיד שם לב לאש שניצתת בי ומפסק את רגליי ומושיב אותי עליו עם הפנים אליו.
הראש שלו מול החזה שלי והוא טומן את פניו ונושק לעור החשוף. הראש שלי מיד נזרק אחורה ואני פולטת קולות של הנאה.
אני רוצה לגרום לו להתפוצץ מעונג בדיוק כמו שהוא גורם לי. אני מנשקת אותו ונושכת קלות את השפה התחתונה שלו. אני מרגישה את הנשימה שלו מתגברת לתוך הפה שלי. אני מרטיבה עם הלשון שלי את השפה שנשכתי ומוצצת אותה בעדינות. אני מרגישה את דניאל מתעורר ואת איבר המין שלו מתקשח בין רגליי. התחושה הזו מטריפה ומעוררת אותי עוד יותר.
הנשיקה שלי הופכת להיות יותר אינטנסיבית והאחיזה בשיער שלו רק גוברת. אני מנתקת את עצמי ממנו והוא מסתכל עלי כמו ילד קטן שלקחתי לו את החטיף האהוב עליו. 
אני יורדת ממנו ומיד פותחת את החגורה במכנסיים שלו. הוא מסתכל עלי כולו מופתע ורעב. ואני מהנהנת לו כדי שיבין שאני בסדר.
אני משחררת את החגורה ופותחת את הרוכסן ומפשילה את המכנסיים והתחתונים יחד. 
הגוף שלו כל כך יפה והאיבר שלו עוד יותר. מושלם ועומד שם לקראתי.
אני אוחזת בו כמו פסלון אוסקר שאני גאה על הזכייה בו.
מבט אחד לדניאל ואני רואה איך הראש שלו נזרק לאחור בהנאה והחזה שלו עולה ויורד בקצב מהיר.
אני מסיתה את שיערי הצידה ומתחילה לנשק את צידי הירכיים שלו ומעבירה את הלשון בכפל הרגיש. 
אני לא ישר ניגש לאיבר שלו, אני מעניקה לו סיפוק מעצם הקרבה שלי למקום הכי רגיש אצלו.
אני מלקקת את הביצים שלו ויורדת יותר למטה לאזור הרגיש בין הביצים לפי הטבעת. הלשון שלי חגה שם במעגלים ובמקביל היד שלי מלטפת בעדינות את האיבר שלו.
אני מרגישה איך הוא כבר פולט נוזלים ודניאל לא מפסיק להיאנח.
"עדי, את הורגת אותי" הוא מצליח לפלוט בין תחושת עונג אחת לאחרת.
היד שלו ניגשת לראש שלי ומלטפת לי את השיער בעדינות.
אני מתה לקום ולנשק את הפה הסקסי והמדהים שלו אבל אני מזכירה לעצמי להישאר ממוקדת. 
אחרי אינסוף גירויים הלשון שלי סוף סוף עולה מעלה לאורך האיבר שלו. ולאות ניצחון פשוט צוללת חזרה ומחדירה את כולו לתוך הפה שלי.
אנחת העונג הקולנית של דניאל מדרבנת אותי רק להמשיך. אני מצמידה יותר את השפתיים שלי ובתנועות אחידות אני עולה ויורדת וכל פעם מגבירה את הקצב. 
"פאק" אני שומעת את דניאל פולט "שאלוקים ישמור אותי, את כל כך טובה"
המילים שלו רק מדליקות אותי יותר. אני מתנתקת ממנו ומורידה את החולצה והחזיה שלי בשניות. אני מכניסה את האיבר שלו בין השדיים שלי ומצמידה ביניהם ומשפשפת אותו חזק.
דניאל צופה בי כל הזמן הזה והעיניים שלו פתוחות לרווחה ומופתעות. 
"אני אגמור ככה" הוא מצליח להגיד בלי אוויר ומחפש בעיניים שלי אישור ממני.
אני מגבירה את הקצב ומהנהנת והוא מרשה לעצמו להשתחרר.
הזרע שלו נפלט על החזה שלי והחמימות מתפשטת ונוזלת מסביב. הוא נושם בכבדות והחזה שלו עולה ויורד ואני רואה שהוא מנסה לאזן את הנשימה שלו.
הוא מוריד את החולצה שלו ומושך אותי אליו ומנגב את הנוזל מהחזה שלי. הידיים שלו מצמידות אותי אליו ומחבקות אותי חזק.
"זה היה מדהים עדי" החיוך מתפשט על פניי. משהו בי קופץ וצוהל מבפנים על ההצלחה הקטנה הגדולה שלי.
הוא מצמיד לי נשיקה למצח ועוד אחת ועוד אחת. 
הפטמות שלי מזדקרות מהקרבה אל הגוף שלו. הוא מרגיש זאת והיד שלו מיד מלטפת את הגבעה הבולטת.
עכשיו הדופק שלי מתחיל להתגבר והגב שלי מתקמר ומשדר לו עוד עוד.
הפה שלו ישר מכסה את פי ונושק לי בעוצמה ותשוקה שלא הרגשתי בעבר. הלשונות שלנו נפגשים וחגות במעגלים והאצבע שלו לרגע לא מפסיקה לשחק עם הפטמה שלי.
השילוב של שניהם גורם לי לאבד שליטה ואני גונחת לתוך הנשיקה שלנו. 
הפה של דניאל עובר אל הפטמה שלי שכבר עומדת זקופה וכשהלשון שלו מרטיבה אותה אני תופסת את השיער של דניאל ומצמידה אותו יותר אלי.
היד שלו חודרת מטה מתחת לטרנינג שלי ומתחת לתחתונים ומשפשפת את הדגדגן שלי בתנועות מעגליות.
הוא מיומן ויודע בדיוק מה לעשות וקורה את שפת הגוף שלי ומגיב בהתאם. אני מרגישה סחרור חושים, גירויים שמגיעים מכל מני מקומות בגוף שלי שלא הכרתי ומתנקזים לנקודה אחת פועמת ונפוחה שמתה להתפוצץ.
"נשק אותי" אני בקושי מצליחה ללחוש "נשק" והפה שלו נענה לי ומשתלט עלי.
האורגזמה משתלטת עלי והפורקן חזק ועוצמתי והנשימות שלי מתערבבות עם הנשיקות של דניאל שמאפשר לי לנשום מדי פעם.

דניאל אוסף אותי אליו ומחבק אותי חזק. היד שלו לא מפסיקה ללטף את השיער שלי והוא לוחש לי כל הזמן כמה אני מדהימה.
אחרי שהדופק שלי נרגע אני מתרוממת ומסתכלת עליו. 
"מה" הוא מחייך חיוך של שיכור
"אתה כל כך יפה. היופי שלך עוצר נשימה" 
"זהו, אני רק יפה בעינייך?" הוא שואל בעליצות.
"אתה גם חכם ומצחיק, אתה רואה אחרים, אם משהו מציק להם אתה מתעניין ושואל, אתה רגיש, אכפתי, מנומס, מתחשב. אתה שם לב לפרטים הקטנים וגם כשאתה כועס אתה מעביר את המסר בסבר פנים יפות ולא בצורה פוגענית"
"ואחרי שכל כך הרבה זמן נעלתי את עצמי והפסקתי להאמין במין הגברי ובכלל בעצמי, אתה הגעת. ואני מרגישה איך לאט לאט החומות שלי נסדקות ואתה חודר אלי פנימה ואני מרגישה שאני מתאהבת בך"
אני נותנת למשפט האחרון לשקוע. לא מאמינה שהעזתי כך להיפתח ולהיות כנה. לא מאמינה שהצלחתי להגיד את המילים האלה. אבל זו האמת. הוא חודר לי מתחת לעור לתוך הורידים ומרגישה הכי אני כשאני איתו.

הוא מסתובב על הצד ומסתכל עלי, היד שלו מושטת והאגודל שלו משרטטת את קו הלסת שלי.
אני לא מורידה את המבט מחכה למוצא פיו.
"אני אוהב אותך עדי" אני שומעת ולא מצליחה להאמין
"התאהבתי בך כבר מההתחלה. בעדינות שלך, ברוך שלך, בדרך האלגנטית שבה את הולכת. בכנות שלך, בצחוק שלך. אף אחת אחרת לא גרמה לי להרגיש כך בעבר, מעולם לא נסחפתי כך עם הרגשות שלי, ואני פשוט מתאהב בך כל יום יותר ויותר"

ואני נמסה.