האישה שפירקה אותי

~11~

**לוקה**
ידעתי שזה יקרה.
חיכיתי לזה...
אני שומע צעדים ליד הדלת בחדר השינה שלי תוך כדי שאני על הכורסא
אני ממשיך לעצום את עיניי, רוצה לראות כמה רחוק היא מסוגלת ללכת
לאחר כמה קרקושים חלשים היא פותחת את הנעילה בדלת ויוצאת החוצה בשקט אבל לא שקטה מספיק
כי אני שומע הכל
אני צייד והיא הטרף שלי כרגע
משחק שיצרה משפחת הפשע המזויינת הראש
האם אני רוצה לצוד את החיה התמימה?
לא
אבל מי אמר שיש לי זכות בחירה?
אין
אני קם לאט לוקח אזיקים מהמגירה ויוצא מהדלת הפתוחה למחצה
חושך במסדרון כניראה זו עדיין שעת לילה
אני מוציא את הטלפון ובודק
3:49
יש לה הרבה אומץ לטרף שלי
לא ציפיתי
אני אגיד את האמת חשבתי שהיא תמימה ופחדנית
פוחדת מהצל של עצמה
כניראה טעיתי.
לרוע מזלה, טעיתי.
אני מנסה להיות כמה שיותר שקט כדי להפתיע אותה, אני יורד במדרגות ומוצא אותה ליד הסלון מחפשת משהו במגירות, מפתח.
אני מגיח מאחוריה ומפתיע אותה
״מחפשת משהו?״ היא קופצת במקומה מפחד
היא מסתובבת אליי ושמה ידה על פיה ומייבבת
״סליחה לו..לוק.. ה. לא התכוונתי״
״את כניראה באמת פחדנית כמו שחשבתי שאת״ אני תופס בידה חזק מדי ומושך אותה אחריי
״לוקה אתה.. אתה מכאיב לי״ היא נמשכת אחריי ובוכה
״זה עוד כלום״ אני מושיב אותה על כיסא במטבח ואוזק את ידיה מאחורי הגב
״מה אתה מתכוון לעשות לי?״ היא שואלת בלחש אחרי כמה דקות של שקט שבהן אני חושב על הצעד הבא שלי
״שלא תעזי להוציא מילה״ אני אומר בטון נמוך שמשתק אותה והיא לא אומרת מילה רק מוציאה יבבות מפעם לפעם ואני מתחיל בהצגה.
״איפה המאבטחים המזויינים?״ אני צועק חזק כדי שישמעו אותי למעלה
אחרי כמה שניות כמו שציפיתי אני מקבל שיחה מקווין ואני עונה לה
״מה לעזאזל קורה למטה? למה אתה צועק?״ הוא נשמע עצבני כי הערתי אותו
לפחות אני מצליח לעצבן אותו
״איפה המאבטחים המזויינים שלך? אמירה ניסתה לברוח״ אני מעיף מבט אל אמירה ומתחרט
היא מפוחדת, כל פניה דמעות והיא מזכירה לי במבט של פניה מישהי אחרת
את נאיה
אני לא יכול להישבר
לא עכשיו
אני מחזיר את המבט אל הטלפון שלי
״איך היא הצליחה לברוח מידיך?״
״היא יצאה כשישנתי, למה אין אפילו מאבטח אחד?״
״הם יצאו למשימה, יש מאבטחים בקומה שלי ושל המשפחה״
אם לא הייתי יודע שהוא ירדוף אחריי הייתי בורח עם אמירה ביחד
״תפסת אותה?״ אני שומע בקולו שהוא כבר התעורר לגמרי ואני שומע רשרושים הוא בטח רוצה לרדת לפה
״כן, תפסתי את המפוחדת הקטנה״ אני מחייך בכוונה ורואה שהיא נרתעת ממני אבל היא לא יכולה לקום כי ידיה אזוקות מאחורי גבה ואני עומד יותר מדי קרוב אליה
״אז תעניש אותה לוקה״ ידעתי שהוא יבקש את זה
תכננתי מראש
״יש לי כבר עונש בראש, אתה צריך לרדת לפה בשביל זה קווין״
״למה אתה צריך אותי?״ אני שומע את הדלת שלו נפתחת
״כי אני רוצה לחנך אותה ואתה צריך להיות פה לעזור לי, תבוא״ אני מנתק את השיחה ותופס בעדינות את סנטרה של אמירה
״את הבאת את זה על עצמך״ אני מסתכל לה עמוק בעיניים
״תן לי לברוח ואני לא אאשים אותך בבקשה...״
אני מושך בשיערה הארוך בידי השנייה והיא נמשכת לאחור בתנועה שלא נוחה בכלל
״תפנימי שאת לא תצאי מכאן בזמן בקרוב, עכשיו תקבלי את העונש שלך ותתמודדי עם תוצאות המעשים שלך״ אני שומע צעדים ומרים את עיניי, רואה את קווין מתקדם אלינו
הוא עם טרנינג שחור וסיגריה באחת מידיו
״נו מה יש לנו פה?״ הוא מתקרב אל אמירה ואני משחרר ממנה את ידיי והולך צעד אחורה, נותן לו להתפעל מההצגה
אמירה עוצמת את עיניה מפחד
״אמירה תפתחי את העיניים המזויינות שלך ותסתכלי על הבעלים שלך״ אני אומר לה בסמכותיות והיא פוקחת את עיניה ומביטה בי
״אני ... לוק..״
״אתה מרשה לה לדבר?״ קווין תופס את סנטרה חזק וקוטע אותה
״לא, אני כבר הסברתי לצעצוע שלי שהיא צריכה לסתום״ אני מניד בראשי
״בוא נלך לסלון קווין, תשב על הספה אתה הולך לאהוב את מה שיקרה, תרגיש בנח״ אני מצביע על הסלון שנמצא לידינו
קווין מחייך והולך לשם מתקדם אל הספה המרכזית
הקומה עדיין חשוכה יחסית כי לא כל האורות דולקים ובחוץ לילה
אני מקים את אמירה ומושך אותה בזרועה אל הסלון אחריי ואחרי קווין
היא לא מעזה לדבר
״מתחילה ללמוד איך להתנהג?״ היא מתעצבנת עליי אבל ממשיכה לשתוק
אני זורק אותה על השטיח ליד הספה והיא נופלת על פניה לרגליו של קווין
היא מתרוממת מעט עם ידיה עדיין עם האזיקים מתוחות על מאחורי הגב
קווין תופס אותה בפניה והיא נאנקת בכאב
״תזיין את הפה שלה״ אני אומר אל קווין והוא מגחך ומוציא את הזין שלו מהטרנינג השחור שלו
אמירה מבועתת
״לא לוקה, קווין בבקשה לא״ היא מתנגדת לידיו של קווין על פניה ואני מתקרב וסוטר לה
היא נופלת על הצד אבל אני מחזיק אותה ומכריח אותה להביט בי
״תפסיקי לבכות״ אני דורש ממנה והיא ממשיכה אבל בשקט יותר ״בתור הבעלים שלך החלטתי לתת אותך פרס לחבר, אני מקווה שלא יפריע לך נכון?״ אני מלטף את הלחי שלה ומנגב דמעה
אני מזכיר לעצמי למה אני עושה את כל זה
כדי לחזור לנאיה שלי, לתאומים שלי
כדי לחסל את המשפחה הזאת מהשורש
כדי לזכות באמונו של קווין ואז לשרוף אותו חי
תהיה אכזרי לוקה, תהיה משוגע
אני ממשיך ללטף את פניה הדומעות וצוחק ״לא חשבת שתנסי לברוח ותברחי מעונש נכון?״ היא מנידה בראשה ואני זורק אותה כמו כדור חזרה לקווין
הוא מכניס אל פיה את הזין שלו וזה מתחיל להגעיל אותי
״תהנה מחיית המחמד שלי קווין, תעדכן אותי כשיימאס לך״ אני מעיף מבט פעם אחרונה באמירה
הפה שלה שלה מלא בזין של קווין
היא חנוקה ודומעת
מנסה להשתעל אבל הוא לא משחרר אותה
לא אכפת לי, אם לא היא זאת תהיה נאיה.