רומן על המגרש

פרק 1

״נו תתעודדי זו התחלה חדשה״ אמרה אימי כאשר הייתי במפתן הדלת לבית החדש שלי.

״אני בחדר הכי גדול״ הצהיר אחי התאום קאי ורץ במעלה המדגות.

״היית מת״ צרחתי ורצתי אחריו.

לאחר ויכוח ארוך אני וקאי סיכמנו שאני אקבל את החדר הגדול עם החדר ארונות צמוד וקאי יקיבל את החדר הקטן יותר עם השירותים הצמודים.

לאחר שפרקנו את המזוודות החלטתי להכין עוגיות בשביל השכנים החדשים שלנו בשביל רושם טוב. אבל אז ראיתי שאין לנו חלק מהמצרכים אז הלכתי לסופר.

~בסופר~

שמתי את כל המוצרים שהייתי צריכה בסל והתקדמתי לקופה. לאחר ששילמתי פתאום התנגשתי במישהו ונפלתי.

הרמתי את ראשי וראיתי נער. היה לו שיער שחור ועיינים כחולות עמוקות ושפתיים מפתות.

״את בסדר?״ הוציא אותי מהבהייה בו

״אמ כן כן אני בסדר״ אמרתי והוא הושיט יד לעזור לי לקום לקחתי את ידו והרגשתי חמימות הקורנת מידו

״תודה״ אמרתי והוא הנהן כתשובה והסתובב והמשיך ללכת.

~.~

כשהגעתי הבייתה סידרתי את הקניות במקרר התחלתי להכין את העוגיות. לאחר שסיימתי לסדר אותן בתבנית הכנסתי את העוגיות לתנור. ולאחר חצי שעה הוצאתי את העוגיות מהתנור.

וכמובן שקאי דאג לזלול חצי מהעוגיות ״קאי!״ נזפתי בו והוא משך בכתפיו.

״אני הולכת להביא לשכנים החדשים את העוגיות אם אתה אוכל לי מעוגיות אתה בן אדם מת״ אמרתי

״כן כן משתגידי״

לאחר שסיימתי לארוז את העוגיות הלכתי לשכנים החדשים שלנו  שדרך אגב יד להם חתיכת בית אפילו אי אפשר לקרוא לזה בית אלא אחוזה.

דפקתי על הדלת ואותו נער מהמכולת פתח לי את הדלת שהוא היה רק בטרניג אפור ונטול חולצה ״את עוקבת אחרי או משהו?״ שאל וגיחך מעט.

״אמ... לא אני השכנה החדשה מהבית ממול״ אמרתי והצבעתי על הבית שלי שהיה קטנטן ליד האחוזה שלהם.

״ומה זה?״ שאל והצביע על העוגיות שהחזקתי ביד.
״אמ.. זה עוגיות בישבילך ולמשפחה שלך״ אמרתי כמובן מאליו.

״תודה רבה מה השם שלך תזכירי לי?״ שאל וחייך אליי חיוך צדדי. ״מדיסון קאלו״ אמרתי והסמקתי מעט מכובד מבטו.

״טוב תודה על העוגיות מדיסון קטלו נתראה״ אמר וסגר את הדלת.

הסתובבתי חזרה לביתי ושיחזרתי את שיחתיינו בדלת למה הלב שלי דופק ככה מהר? פתחתי את הדלת של הבית ובאתי לחטוף לי איזה עוגיה לאכול לפני שאצטרך לפרוק את הארגזים.

הגעתי למטבח ולא ראיתי זכר לעוגיות.

ואז ראיתי את קאי יורד במדרגות ומעביר את המבט שלו אליי רואה אותי מביטה בצלחץ העוגיות שהייתה שלמה לפני כמה דקות ואז על פניי ובשנייה שהוא הבין את הסיטואציה התחיל לרוץ ״קאי אתה בן אדם מת!״ צרחתי ורצתי אחרי.

~.~

בסוף התייאשתי לרדוף אחרי קאי ועליתי להתקלח.

שיצאתי מהמקלחת והתלבשתי שמעתי דפיקה בדלת ״פתוח״ אמרתי וקאי נכנס לחדרי ״מדי רוצה לראות בובספוג?״ שאל.

כן לי ולקאי יש אובססיה לבובספוג עוד מגיל קטן תגידו מה שתגידו בובספוג זאת הסדרה כי טובה שיש.

״כן אני שנייה מייבשת את השיער ויורדת ביינתים תכין את הפופקורן״ עניתי ״סבבה אני מחכה לך״ ענה

לאחר שסיימתי לייבש את השיער ירדתי למטה וקאי ישב על הספה עם הפופקורן התיישבתי ליידו והתחלנו לראות.

~.~

לאחר שאני וקאי ראינו איזה 7 פרקים עליתי למעלה לישון ״לילה טוב קאיוש״ הוא שונא שאני קוראת לו ככה. הוא גילגל את עייניו ואמר ״לילה טוב מדי״

כשעליתי לחדר ראיתי דרך החלום את אותו ילד שפתח לי את הדלת יורד מהחלון הסמוך לשלי.

הוא סובב את ראשו והבחין בי הוא קרץ לי והמשיך לדרכו.
מה?

נאנחתי ונכנסתי למיטה חוששת מהיום הראשון ללימודים למחרת ובמחשבות אלה נרדמתי.