רומן על המגרש

פרק 8

~מדיסון~

כבר שבועיים שלא שמעתי מגייסון לאחר ההתכתבות שלנו ולא הפסקתי לחשוב עליו.
בגלל המשחק הראשון של העונה המתקרב בשבת הוא לא היה בכל השיעורים המשותפים שלנו, וגם לא יצא לנו לקבוע לעשות את העבודה.

״את כן באה לבית ספר״ אמרתי לקייטי בפעם המיליון
שניסיתי לשכנע אותה לבוא לבית ספר.
עבר שבועיים מאז הפרידה שלה ושל דניאל והיא עדיין לא באה, ודניאל? חוגג על זה הוא אפילו לא התקשר אליה להתנצל הוא רק ממשיך לזיין בנות ולהתמזמז איתן במסדרון.

״אני לא״ אמרה באנחה,
״קייטי אני באה אליך עכשיו ואני הופכת אותך לדוגמנית ונוציא לו את העיינים מובן?״ אמרתי אמרתי
והיא נאנחה ״בסדר״ אמרה וצרחתי ״אני דקה אצלך״ אמרתי ויצאתי אליה.

~.~

כשסיימתי להכין את קייטי לבית ספר כל העינים היו עליה. היא נראתה מדהים השיער שלה היה מסולסל גלי שגלש על גבה.
והיא לבשה גינס בויפרינד וחולצה טי רופפת שגדולה במידתה וחושפת אחת מכתפיה.
קלטתי את דניאל מתקדם עלינו מהופנט מקייטי.

״קייטי בבקשה זה היה טעות" אמר בכמעט בהתחננות אבל היא התעלמה ממנו והמשיכה ללכת כאילו לא היה שם והתקדמה לגייקוב.

זאת הילדה שלי!

״אמאלה סיס את נראת אש הוצאת לזין הקטן את העיינים!״ אמר גייקוב בהתלהבות ואני ציחקקתי.
ופתאום נשמע הצלצול והתקדמנו לכיתה.

״איזה שיעור יש לנו עכשיו?״ שאלתי בעודי בוהה במערכת שהשעות שלי החדשה שחילקו לנו.

״כתוב לך במערכת יגמורה״ גייקוב אמר וקייטי גיחכה.
״טוב אני לא מבינה בחרא הזה״ אמרתי באנחה ״יש לך ביולוגיה״ גיחך ביולוגיה? אויש אני שונאת את המקצוע הזה.

״טוב הולכים?״ שאלתי ברמיזה שיקומו ״רגע אני בודק מה יש לי ולקייטי עכשיו״ אמר והתבונן במערכת.

״לי ולקייטי יש ספרות״ אמר בגועל ואני ציחקקתי.
״טוב אז אני הולכת לשיעור ביי״ אמרתי והסתובבתי לכיתה.

כשהגעתי לכיתה פתחתי את דלת וכולם כבר ישבו במקומות והסתכלו עליי.

״ולמה את מאחרת?״ שאלה המורה, ״קיבלתי מערכת חדשה ולא מצאתי את הכיתה אני חדשה פה״ הסברתי לה והסמקתי במבוכה והיא הנהנה בהבנה.

״טוב העיקר שהגעת״ חייכה אליי חיוך חם.
״את יושבת ליד... גייסון״ אמרה, רגע גייסון? ״הנה אתה תוכל להרים את היד?״ אמרה.

הפנית את מבטי אליו רואה אותו אם הראש על השולחן מביט בי במבט עייף. נראה שלא ישר בלילה כלל בגלל האימונים הבלתי פוסקים שלהם לקראת המשחק עוד יומיים.

הוא נראה יותר טוב מפעם קודמת שראיתי אותו.
זה מרגיש כיאלו כל יום שעובר הוא נהיה יפה יותר. השיער שלו היה קצת מבולגן אבל עדיין רך ונעים וזיפים עיטרו את פניו.

התקדמתי לעבר השולחן שלו והתיישבתי בכיסא הפנוי ליידו מרגישה את החמימות הקורנת מהמושב ליידי.

״מה קורה?״ שאל בקול צרוד ומחוספס ועיניו הסתכלו בעיניי.

אני יכולה לשמוע אותו מדבר כל היום בקול הזה.

״בסדר״ אמרתי בחיוך ״אתה נראה גמור, בטח היית באימונים כל השבוע״ אמרתי והוא גיחך והסמיק מעט.

״כן, את לא מבינה איזה עייפות״ אמר בפיהוק והשעין את ראשו על השולחן עם הראש אליי.
הפניתי את מבטי למורה והתחלתי לרשום במחברת את מה שהיא אומרת.

עבר משהו כמו רבע שעה מאז שהפסקנו לדבר והפנתי את מבטי אליו ופגשתי במבטו שהציץ אליי מבעד לעיניו העייפות.

ובשנייה שסובבתי עליו את מבטי והוא הפסיק לבהות בי והסמיק.

~.~

לאחר שנגמר השיעור ארזתי את הדברים שלי בתיק והתקדמתי לדלת הכיתה.
ולפתע יד חמימה נגעה לי בכתף. סובבתי את ראשי רואה את גייסון.

״הכל טוב?״ שאלתי ״כן הכל טוב פשוט ביטלו לי היום אימון אז חשבתי שתרצי שאקפיץ אותך״ אמר בהתחשבות
והתרגשתי קצת מהמחשבה שהוא יסיע אותי.

״כן אז היום אחרי הבית ספר?״ שאלתי וחייכתי אליו חיוך ביישן.

״אוקיי אז נתראה נסיכה״ הוא קרץ אליי ועיניו ירדו ישר ירדו לשפתיי והרגשתי שהאוויר בינינו נהיה סמיך.

לפתע דלת הכיתה נפתחה בתנופה חשפה את דמותו של לוקאס.
״היי ג׳ייס איפה אתה-״ לוקאס התפרץ ואז קלט את הסיטואציה.
״אני מבין שאני מפריע לכם״ אמר בחיוך זחוח.

״לא לא אני צריכה ללכת לשיעור״ אמרתי והתקדמתי לדלת. ״אמ.. ביי נתראה בסוף היום״ אמרתי וברחתי משם מבולבלת לגמרי.