~מדיסון~
״תתעוררי כבר״ שמעתי והרגשתי משהו רטוב על פניי פתחתי את עיניי בבהלה וראיתי את קאי עם כוס מים ריקה.
״תגיד לי אתה דפוק!?״ צרחתי עליו.
״מה לעשות שאת לא קמה אני מעיר אותך כבר חצי שעה״ אמר.
פאק!
״מה השעה?״ שאלתי בלחץ ״שמונה אז תזיזי את התחת שלך ותקומי להתארגן״ אמר ויצא מהחדר.
עשיתי את את אירגוני הבוקר שלי והתלבשתי.
״מדיסון רדי כבר״ קאי קרא לי מלמטה שמתי קפוצ׳ון
וירדתי למטה וראיתי את הקאי מכניס את הכריך שלי לתיק.״צריך לצאת עכשיו אם את לא רוצה לאחר״ אמר
״אוקיי תודה הכריך קאיוש״ אמרתי ונשקתי את הלחי
שלו.לקחתי את התיק שלי והתקדמנו לאוטו.
~.~
כשהגענו לבית ספר יצאנו מהאוטו והתקדמנו לשער.
״אז.. לאן הולכים עכשיו?״ שאלתי את קאי
״למזכירות בשביל קבל את המערכת שעות ואת השיבוץ לכיתות שלנו״כן קאי היה הילד החכם מבנינו הוא תמיד ידע מה לעשות ואיך לעשות הכי טוב ולמען האמת זה ממש השתלם לי.
אני וקאי התקדמנו לכיוון המזכירות ורק אז ראיתי כמה גדול הבית ספר הזה.
הגענו למזכירות ולקחנו את המערכת שעות ואת השיבוץ לכיתות קאי היה ב- יא 6 ואני הייתי ב- יא 4
״טוב אני הולך לכיתה שלי אם את צריכה משהו ישר להתקשר מובן?״ קאי אמר ״ברור קאיוש בהצלחה״
קאי גילגל את עיניו ואמר ״בהצלחה מדי״ אמר והתקדם לכיתתואני לעומת זאת איבדתי את עצמי הבית ספר הזה ענק!
המשכתי לחפש ופתאום התנגשתי במשהו ונפלתי הרמתי את ראשי וראיתי ילדה עם שיער בלונדיני ועיינים כחולות.
״אוי אני ממש מצטערת בואי אננ אעזור לך לקום״ אמרה והושיטה את ידה לקחתי את ידה בידי ואמרתי ״הכל טוב. זה אשמתי אני לא הסתכלתי לאן אני הולכת״ אמרתי והיא חייכה חיוך מלא בחום.
״הלכת לאיבוד?״ שאלה ואני חייכתי במבוכה והינהנתי אליה.
״אז לאיזה כיתה את הולכת?״ שאלה ״אמ.. אני לכיתה יא 4״ עניתי ״זה הכיתה שלי בואי אני אראה לך״ אמרה והתחילה ללכת כמובן שהלכתי אחריה
״תודה״ אמרתי ״הכל טוב אז את חדשה פה?״
שאלה ״כן״ עניתי ״מאיפה את״ שאלה ״אני מניו יורק״
עניתי ״פששששייי״ אמרה ואני ציחקקתי ״הגענו״ היא אמרה והצביעה לי על הכיתה.שנינו נכנסנו לכיתה והמורה הרימה את מבטה אלי וסימנה לה לשבת במקום ״את בטח מדיסון נכון?״ שאלה ״כן״ אמרתי
״יופי תציגי את עצמך לכיתה״ אמרה וישר הסמקתי ממבוכה ״אמ.. קוראים לי מדיסון קאלו ועברתי לפה מניו יורק״ אמרתי וכמה ילדים מלמלו ברוכה הבאה
״יופי את יכולה לשבת ליד קייטי, קייטי תרימי את היד״ המורה אמרה והילדה הנחמדה שעזרה לי למצוא את הכיתה הצביעה והתקדמתי לעברה והתיישבתי במושב הפנוי ליידה.
~.~
כשהסתיים השיעור ארזתי את הדברים שלי בכוונה ללכת לאכול את ארוחת הצהריים שלי ״אמ.. מדיסון את רוצה לאכול אותי היום?״ קייטי שאלה ״באמת? זאת אומרת ברור״ עניתי והתקדמנו לקפיטריה
לאחר שלקחנו את האוכל והתיישבנו מישהו בא אלינו אם עיינים ירוקות ושיער בלונדיני
״מה קורה סיס״ הוא אמר וחיבק את קייטי והסתכל עליי ״ומי היפיופה?״ שאל ואני ציחקקתי ״היי קוראים לי מדיסון אני חדשה פה״ אמרתי והוא התיישב ״מה קורה אני ג'ייקוב״ אמר.
״אז את היפה החדשה שכולם מדברים אליה?״ שאל והייתי קצת בשוק אני? יפה? ״אז מאיפה את?״ שאל
״אני מניו יורק״ עניתי ״פשיייי״ אמר ואני וקייטי ציחקקנו.׳איזה חתיך׳ שמעתי כמה בנות ממלמלות מהשולחן ליידנו והפניתי את ראשי לראות במה מדובר מופתעת לגלות את הבחור שגר מולי.
׳וואו הוא נראה אלוהי במדי בית ספר׳ חשבתי לעצמי בראש רגע מה? אסור לי לחשוב עליו ככה.״כן אני יודע שהוא חתיך רצח ובשמחה הייתי עושה אותו אבל כדי לך להזהר ממנו הוא לא ממש בקטע של זוגיות״ ג'ייקוב אמר ואני הפנית את ראשי במהרה ״לא לא הוא פשוט גר מולי אז לא הבנתי מה הוא עושה פה״ אמרתי במהירות שלא יחשוב לא נכון.
״כן כן מה שתגידי מותק״ הוא אמר ״קיצררר מה הולך איתך ועם דניאל?״ שאל גייקוב את קייטי ״יש לך חבר?״ שאלתי ״כן אנחנו ביחד כבר ארבע חודשים״ ענתה בהתרגשות.
״כן את לא מבינה איזה חתיך הוא״ גייקוב אמר בהתגרות וקייטי הכתה אותו בחזהו ״היי היי הוא שלי תרגע״ קייטי אמרה בכעס מזוייף ואני ציחקקתי וסובבתי את ראשי מופתעת לראות את אותו שכן בוהה בי בזמן שאיזה בלונדינית יושבת עליו.
מייד הסטתי את מבטי עדיין מרגישה את המבט שלו חודר לתוך גבי ״תגידו איך קוראים לו?״ שאלתי והפניתי את ראשי טיפה שיבינו על מי אני מדברת.
״קוראים לו ג׳ייסון הוא קפטן נבחרת הפוטבול ומזיין על דבר שזז בערך״ אמר גייקוב והרגשתי זיק של קינאה.
~.~
כשנגמר הפסקת האוכל נפרדתי מדייקות וקייטי ותאמת לא ציפיתי להכיר חברים חדשים ככה מהר כבר ביום הראשון.
בלי ששמתי לב נתקעתי במישהו ״את בסדר?״ שאל קול מוכר הרמתי את ראשי וראיתי את ג׳ייסון
״אני רואה שאת ממש אוהבת להיתקע בי״ הוא גיחך והושיט את ידו לעזרה לקחתי את ידו וישר הרגשתי חמימות שמתפשתת בכל גופי רק מהמגע הקל של היד החמימה שלו.
״תודה״ מילמלתי והוא חייך אליי והמשיך לדרכו.
~.~
לאחר שנגמר היום רצתי לתחנת אוטובוס בישביל שלא אאחר לקו וקשהגעתי לתחנה ראיתי את האוטובוס יוצא ״פאק״ מילמלתי ובאתי להתקשר לקאי לשאול אם הוא יכול לקחת אותי כי הוא סיים יותר מוקדם היום.
ופתאום שמעתי קול מוכר קורא ״צריכה עזרה?״
YOU ARE READING
רומן על המגרש
Romanceהוא שחקן פוטבול הכי פופולרי בבית ספר, הילד המקובל. היא בחורה שקטה שרק רוצה לסיים את שנותייה האחרונות בתיכון. מה יקרה כשהם יפגשו? אין להעתיק! *חשוב לציין זה הספר הראשון שלי, אז הכתיבה כנראה בהתחלה תהיה מוזרה/שונה מקווה שישתפר בהמשך ואשמח שתתנו צ׳אנס...