ריילי-
שמעתי את כל הנאום של לוק עד למעלה.
גרם לי לפרפרים בכל הבטן שלי.
לא משנה כמה אני כועסת עליו או שונאת אותו הוא תמיד טוב אליי.
מאז ומתמיד היה דואג לי, ומגונן עליי, ותמיד דאג שאני בטוחה ושטוב לי, גם שלא היה חייב בכלל.
ואין לי דרך להחזיר לו על כל המעשים והמילים שלו.
אני לא יכולה להסביר את הרגשות שלי אליו, כי אני בעצמי לא מבינה אותם.
אני בטוחה שיש לי רגשות חזקים אליו, פשוט עוד לא מבינה עד כמה.
ואני חייבת להעלים אותם, לשכוח מהם.
אני פשוט לא מגיעה לו.
מגיעה לו מישהי יותר טובה, בפער.
אני שומעת צעדים עולים במדרגות ומתקרבים לעברי.
הדלת נפתחת באיטיות והדמות של לאה מופיעה ליד הדלת.
היא מחייכת חיוך עצוב ודמעות נוזלות על פניה.
״הי.״ אני אומרת לה בשקט והיא מתייפחת בחוזקה. הדמעות שלה לא מפסיקות לנזול על כל פניה.
״אני מצטערת!״ היא צועקת בבכי ורצה לחבק אותי.
היא מחבקת אותי בחוזקה וממשיכה לבכות.
״זה בסדר, לאה.״ אני אומרת לה, מעסה לה את הגב, כאות ניחום והבנה.
״אני לא יודעת מה קרה לי. באמת, אני כבר לא מזהה את עצמי.״ היא אומרת לי כשאנחנו מתנתקות מהחיבוק החזק.
״אני סולחת. בתנאי אחד.״ אני אומרת לה והיא מהנהנת במהרה.
״שתספרי לי הכל. כולל הכל.״ אני אומרת לה והיא ממשיכה להנהן.
״אוקי.״ היא אומרת ומתיישבת על המיטה של לוק.
״הכל התחיל לפני שנתיים.״ היא אומרת לי. אני מתיישבת מולה על המיטה ומקשיבה.
היא נושמת עמוק לפני שממשיכה לספר.
״תמיד הכרתי את דניאל. מאז שאני קטנה, הוא תמיד היה שם.
לפני שנתיים התחיל בינינו מתח. אני לא יכולה להסביר את זה אפילו כי אני בעצמי לא הבנתי מאיפה זה בא פתאום.
היינו מפלרטטים מלא, צוחקים מלא. עד שהתנשקנו בפעם הראשונה.״ היא מספרת ואני מרותקת לסיפור.
************
היא סיימה לספר לי את הגרסה שלה, שמאוד דמתה לגרסה של לוק.
בן זונה.
איך היא יכלה להיות איתו?
המראה שלו כל כך מטעה, אבל הוא בן אדם נוראי.
לפחות לדעתי.
״למה לא סיפרת לי?״ אני שואלת אותה בחוסר אונים.
״פחדתי.״ היא אמרה לי. ״למה?״ אני שאלתי אותה.
למה היא כל כך פחדה לספר לי? לחברה הכי טובה שלה?
״מה חשבת שאני אעשה? לאה אני אתמוך בך בכל דבר שתעשי, את החברה הכי טובה שלי.״ אני אומרת לה והיא מחייכת חיוך קטן ועייף.
״אני יודעת.... אני אומרת לך, הבן אדם הזה, יכול להוציא ממני דברים כל כך רעים, שלא חשבתי שיכולים להיות קיימים אצלי. הוא פגע בי כל כך ריילי.״ היא אומרת לי בעצב ואני לוקחת את גופה ומחבקת אותה חיבוק חם.
״אני יודעת.״ אני אומרת לה ומלטפת אותה.
רוצה שמעכשיו היא תדע שאני תמיד אהיה כאן, ושהיא יכולה לסמוך עלי.
*****************
כמובן שלאה כבר הספיקה להרדם, וכמובן שאני כמו תמיד לא מצליחה.
ירדתי למטה ויצאתי החוצה, לבריכה.
התיישבתי על שפת הבריכה והכנסתי את רגליי פנימה.
לוק-
ראיתי אותה יושבת על שפת הבריכה.
לא יכולתי שלא לצאת ולשבת לידה.
הגוף פשוט הגיב לפני שחשבתי בכלל.
התיישבתי לידה והיא הופתעה.
״לא מצליחה לישון?״ אני שואל אותה והיא מהנהנת. ״כן. אני מבינה שגם אתה.״ היא אומרת וגם אני מהנהן.
״יותר מידי מחשבות... את יודעת..״ אני אומר לה והיא מסתכלת עלי. מבינה שאני מדבר עליה.
אחרי כמה שניות של שקט, שאנחנו פשוט מתסתכלים על המים שבבריכה היא שוברת את השקט.
״רציתי להגיד לך תודה.... על איך שהגנת עלי. על איך שאתה תמיד מגן עלי.״ היא אומרת לי ואני יכול להרגיש את ליבי כמעט מתפוצץ מהחזה.
״בטח. תמיד אהיה כאן להיות המגן שלך.״ אני אומר לה בכנות מלאה, ומתכוון לכל מילה.
שמע דברי גורמות לה לפתוח את עינייה בהפתעה וחיוך ביישני יצא משפתיה.
״למה?״ היא שואלת אותי, מפתיעה אותי בשאלה הזאת. ״למה? מה זאת אומרת למה?״ אני שואל אותה, לא מבין למה היא מתכוונת.
״למה תמיד תגן עלי?״ היא שואלת אותי, ואני לא מוצא את המילים להסביר.
״למה שאני לא אגן עלייך?״ אני שואל אותה והיא מרימה את כתפייה.
״זה מה שאני שואלת. למה אתה מגן עליי?״ היא שואלת שוב.
״כי את חשובה לי, אכפת לי ממך. זה לא סיבה מספיק טובה?״ אני אומר לה בכנות והיא נאנחת.
״מה אתה רוצה ממני לוק?״ היא שואלת אותי באנחה של עייפות.
״למה את מתכוונת?״ אני שואל אותה, שתהיה יותר ספיציפית במילים שלה.
״אין לי מה לתת לך. אין לי כלום. אז מה אתה רוצה ממני?״ היא שואלת אותי. משאירה אןתי ללא מילים.
״זה לא נכון.״ אני אומר והיא מנידה בראשה לשלילה. ״כן זה כן. אל תתכחש.״ היא אומרת לי ועצבים בוקעים מתוכי.
למה היא כל כך קשה עם עצמה?
״תני לי לשאול אותך את זה.
מה את רוצה ממני?״ אני שואל אותה והיא מסתכלת עליי.
מסתכלת לי עמוק בעיניים ואני נשבע שיכולתי לראות את עיניה מנצנצות מדמעות.
״אני רק רוצה שהכל יחזור לקדמותו.״ היא אומרת ואני מרגיש סכין ננעצת לי בחזה.
לא אשקר ואגיד שהמילים שלה לא שברו לי את הלב, כי הם פאקינג שברו אותו לחתיכות.
אבל בשבילה, אני אעשה את זה.
אני אעשה הכל.
״מה שתרצי, פרד״ אני אומר לה ברכות.
אני יכול לראות שחרטה הופיעה על פניה, אבל בשנייה העבירה אותם.
היא מהנהנת אליי ומתרוממת לעמידה.
״לילה טוב.״ היא אומרת לי ואני לא מחזיר לה מבט.
״לילה טוב.״ אני מחזיר לה בברכה והיא הולכת מכאן אחרי כמה רגעים.
YOU ARE READING
במקום הלא צפוי
Romanceלא חשבתי שאני אתאהב באח של החברה הכי טובה שלי. ובטח ובטח שלא אשכב איתו כשאני שיכורה. מכיל קטעים מיניים****
