נקודת מבט: דילן
ישבתי במשרד שלי אחרי שיחת טלפון ארוכה. אנחנו נקבל בעוד מספר ימים מלאי חדר של כדורים רובים וסוגים שונים של נשק חם, הספק שוב ניסה להעלות לנו את המחיר.
מעניין מה לנה עושה עכשיו. היא בטח ישנה, אחרי הלילה הלבן שעשתה זה לא יפתיע אותי אם אמצע אותה ישנה על המיטה. צפיתי בה במשך יותר משנה לפני שהבאתי אותה לכאן. הייתי צריך מישהי שתעזור לי לווסת את עצמי בשטח, אישה שתראה תמימה, בעלת תיק טהור במשטרה, ושלא ינסו לחפש.
כשפגשתי אותה בפעם הראשונה זה היה ברחוב. הייתי בדרכי לפגישה חשובה ע םאחד הלקוחות שלי, סטיב או פיטר עושים את העבודה הזאת בשבילי בדרך כלל, אבל אותו הלקוח עשה לנו לא מעט בעיות,ורציתי לטפל בו במו ידיי. הרחוב היה ריק בשעה הזו של הלילה מבלב קבוצה של נערים שיכורים ששתו וצחקו בקול מהעבר השני של המדרכה, כשבעיקול שממנו יצאתי בדיוק נכנסה בי אישה. היא הייתה לבושה בשחור, כמוני, לא ראינו אחד את השני, ושנינו נכנסנו זה בזה. השיער שלה היה הסוף בקוקו גבוה, שהיא ניסתה לדר קצת כשהרוח העיפה את שערותיה לאחור.
"סליחה" היא רק אמרה לי, והמשיכה בדרכה.
היה בהמשהו מרתק בהתחלה, המבט שלה היה תמים, אבל החשש בעיניים שלה כשחצתה את אותו הרחוב יידע אותי שהיא מודעת היטב לאיך העולם עובד, וליצרם של הגברים האחרים. עשיתי חיפושים, וגיליתי שהיא לומדת חקר ביולוגי, והעובדת עד השעות הקטנות של הלילה המסעדה לא רחוקה מכאן.
YOU ARE READING
להתחתן עם מפיונר
Romanceאני אברח. זאת הייתה ההבטחה שלקחתי על עצמי. לברוח לפני שיהיה מאוחר יותר. בשביל לנה, למחוק את העבר כדי להתחיל חיים חדשים תחת זהות בדויה הפך להיות הרגל. כשהיא נחטפת על ידי ראש המפיה האיטלקית, הבריחה נשמעת לה הדרך הטובה ביותר כדי לשרוד, אבל שאלה האמי...
