פרק 8.

469 19 1
                                    

נ"ק מבט- דילן.

שמעתי אותה צורחת כל הלילה אחרי שהשכבתי אותה לישון בחדר שלי. תכננתי לישון בחדר האורחים, אבל הצרחות לא פסקו והלכתי לבדוק מה איתה.

היא ישנה, אבל נעה במיטה, וצרחה. בסוף, שכבתי לידה, היא מעצמה באה ותפסה אותי חזק. כאילו אני הגלגל שיציל אותי מטביע. היא בכתה, צרחה ויבבה. ליטפתי לה את השיער כדי שתירגע, ידעתי שהתקף חרדה יכול לעייף מאוד, היא נראתה כל כך מפוחדת וחרדה. אם רק היא לא הייתה רואה אותי הורג את האיש ההוא, היא לא הייתה צריכה לראות את זה.

יצאתי מהחדר מוקדם בבוקר, לא רציתי שהיא תיבהל כשתשים לב לקרבה שהייתה בינינו.

"אל תעשי שום דבר פזיז" אמרתי לה ממש לפני שאצא מהרכב.היום אנחנו יוצאים למועדון. אי צריך לפגוש שם חבורה של אנשים שניסו לגנוב ממני כסף. הם יקבלו את העונש שלהם. לא רציתי שהיא תבוא איתי, במיוחד לא אחרי התקף חרדה שלה. אבל עדיף שהיא לא תישאר לבד בבית. חוץ מזה, אני גם צריך דמות נשית איתי, זה יעזור בהשלייה שאני באה לשם במטרה להנות ולא בתור ראש המפייה.

אנחנו יוצאים מהרכב, ואני רואה אותה מנסה לסגור את השסע של השמלה שלה. כדי לכסות את חלקי גופה המוצגים לרוואה. היא נראית מדהים בשמלה הזאת, אבל אולי היה עדיף לתת לה שמלה אחרת לבוש, זאתי לא משאירה הרבה מקום לדמיון.

כשאנחנו נכנסים, אני תופס אותה במותניים, ומצמיד אותה אלי, כדי שכולם ידעו שהיא שלי. והמטומטם הראשון שיגע בה ימות. אני מרגיש אותה מתנגדת ודוחפת אותי בהיסוס, אבל כשאנחנו נכנסים ואני עוזב אותה אחרי מספר שניות היא נשארת צמודה אלי.

"אני תכף חוזר" אני אומר לה, האיש שגנב ממני צריך להיות כאן בסביבה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פרק קצר מהרגיל, הפרקים הבאים יהיו יותר אורכים.

מקווה שנהיניתם, אל תשכחו להצביע.

להתחתן עם מפיונרWhere stories live. Discover now