הגענו הביתה ופתחתנו את הטלפונים
"מרלין אין סים,אז מתחילים הכל מהתחלה" פאק אני לא זוכרת את המספר של סופיה החברה הכי טובה שלי
"אני צריכה שאחר כך תקפיץ אותי לסופיה"
"אוקיי" הוא לחש והתקרב אליי
גופנו התכחכחו והוא אחז בלחיי ובידו השניה אחז באגני
"מה הוא עשה לך?" הוא שאל בלחש שהרעיד אותי
"רק הפשיט אותי" אמרתי ⁹רועדת
הוא קירב אותי לחיבוק אוהב התנתקנו והוא הזיז פיסת שיער שנפלה על לחיי
"כמה יפה שאת..." הוא הניח נשיקה על פי והתכוון ללכת אך תפסתי בידו
"מה קרה?" הוא שאל מבולבל אבל השתקתי אותו
הנחתי את ידיי על עורפו והוא הניח את ידו על מותניי
החלקתי את שפתיי על שפתיו בקלילות ונאנקתי כשפגשתי במגע שפתיו החמימות
הוא החדיר את לשונו וחייכתי כשעשה את זה
הוא הרים אותי כך שרגליי עטופות סביבו וידיו תומכות בישבני שלא אפול והרגשתי הכי בטוחה שיש
"משהו בך השתנה" לחשתי על שפתיו
"בגללך" הוא אמר וטרף את שפתיי בתשוקה
ואז אחרי שהכל היה מושלם פשוט דפקו לנו בדלת
"נו מי זה עכשיו" ירדתי ממנו והלכתי לפתוח
כשתפתחי נגלה לעיניי את אותו הבחור שראיתי במסיבה ההיא הוא היה יפייפה
"אוי שיט שכחתי להגיד לך" שון אמר בצחקוק
"הוא מתארח אצלנו" הוא הוסיף ונדהמתי אבל הסתרתי את זה
"היי" הוא הושיט לי את ידו וקטע את מחשבותיי
"היי" לחצתי את ידו חזרה
"מונר" הוא אמר ,זה השם שלו?
"מרלין" חייכתי
"שם מושלם לבנות מושלמות" הוא קרץ לי ונכנס הביתה ובינתיים אני החלפתי צבעים
"מה קורה בן דוד?" הוא נתן כיף לשון ושון חיבק אותו
הוא היה יפייפה שאמרו מושלם התכוונו לזה
שון קלט את זה והתקרב אליי
"תזכרי למי את שייכת" הוא לחש לאוזניי והעביר בי צמרמורת
כנראה שאף אחד לא יצליח לעשות בי את זה אפילו לא מונר.....
*
"נו אז איפה את היית בחיים?" מונר שאל אותי בארוחת הערב
"הייתי קונדטורית" אמרתי והכנסתי מזלג באורז
"וואו,מתחשק לך מחר ללמד אותי דבר אחד או שניים?" הוא שאל בחיוך כובש?
"בטח" חייכתי אל עבר שון והוא התקרב והניח נשיקה על שפתיי
"טוב אני הולכת לישון" קמתי ופיניתי את הצלחת שלי וכשבאתי לעלות במדרגות שמעתי אותם מתווכחים
"תתעסק בעינינים שלך ותעזוב את מרלין בשקט,אני יודע שבאת בשבילה,תמיד אמרת כמה אתה מאוהב בה"שון אמר וזעם היה בקולו
"ממש לא באתי בשבילה באתי בשביל שניכם,כי אני יודע כמה משעמם לכם כאן" מונר בידיוק יצא מחדר האוכל והבחין בי
"תעלי נסיכה" הוא חייך וראיתי מההשתקפות של החלונות במרפסת שהוא בוהה לי בתחת ונושך את שפתיו
אידיוט.
נכנסתי לחדר והלכתי למקחלת התפשטתי ונכנסתי למקלחת לא לאמבטיה הפעם...
חפפתי את שיערי החלק וקירצפתי את גופי המחוטב
"וואו" אמרתי לעצמי כשהבנתי כמה יפה אני
"באמת וואו" מונר אמר וצילם כמה תמונות
"פאק,מה אתה עושה!" לחשתי
הוא לא ענה ופשוט סגר את הדלת והשאיר אותי שם המומה
"מה עשית כאן?" שמעתי את קולו של שון מעבר לדלת
"סתם חשבתי שזה החדר שלי" הוא אמר ושמעתי את צליל סגירת הדלת
"מרלין?" הוא דפק בדלת המקלחת
"כן כן אני כאן" הכרזתי כאילו כלום לא קרה, רק שמנור יעוף מכאן כבר
יצאתי מהמקלחת התנגבתי,התלבשתי ושמתי עליי מבשם גוף בריח מתקתק זה ששון אוהב
שון חיכה על המיטה במכנסיי טרנינג בלבד ובגופו היפייפה
עליתי על המיטה וחיבקתי אותו אך הוא הוזיז אותי ממנו
"מה עובר עלייך?" שאלתי אותו בבלבול
"ראיתי איך הסתכלת עליו" הוא סיבב את ראשו לקיר והתעלם ממני כאילו אני לא קיימת
העליתי עליו
קירבתי את פניי אל פניו
"להזכיר לך איך הסתכלת עלייה?" שאלתי בסקרנות
"לא כמו שאת הסתכלת עליו" הוא הביט בי לרגע ואז חזר לקיר
"חבל שלא הזמנתי אותו אליי למקלחת בסוף" ירדתי ממנו ונשכבתי על הצד
"מה?!" הוא שאל בקנאה ועצבים
"אה לא אמרתי לך?" הבטתי בו בזעם
"מה הוא עשה לך!?" הוא שאל וזעם בער בו
"לא עיניינך פשוט פעם הבאה אני אגיד לו שיתקלח איתי אם אתה אומר שהסתכלתי עליו ככה"
"אני שלך ורק שלך"לחשתי ובין רגע נמצאתי מתחתיו
"אם עוד פעם אחת אצטרך לשאול אותך מה הוא עשה אני אהרוג אותו" הוא הביט בי בזעם
"הוא פתח את הדלת של במקלחת בטעות" שיקרתי במצח נחושה
הוא ירד ממני, נשכב חזרה וקירב אותי אליו לחיבוק וככה נרדמנו....
אידיוט מגודל כבר אמרתי?
YOU ARE READING
אוייב אהוב🥀
Romanceהם לא רוצים אבל הם חייבים הם מתעבים אחד את השניה אבל הם חייבים מה יעלה בגורלם של מרלין ושל שון?
