התחלתי לסוע והיא התמתחה והייתה שווה כל כך פאק אני לא עומד בזה אני אעשה משהו שטותי
כשהגענו הושבתי אותה על המיטה הורדתי ממנה את עקבייה
ואז הבטתי בגופה
"את מלוכלכת את צריכה להתקלח" דיברתי אל עצמי
"מקלחת" היא מלמלה
אני לא רוצה להפשיט אותה זה לא מתאים,טוב נקווה שהיא לא תזכור כלום מחר
הורדתי את חזייתה בלי להסתכל כי אני רוצה לכבד אותה וככה גם לתחתוניה
הרמתי אותה הרמת כלה בזמן שאני מנסה כמה שפחות להסתכל על גופה העירום אני לא רוצה לפגוע בה
הנחתי אותה באמבטיה שמלאה במים חמימים שחיממתי מראש והתחלתי לקרצף את גופה מדלג על כל הדברים הלא חשובים וככה גם לשערה הכהה הארוך
פתחתי את פקק הניקוז וננתי לכל המים להכנס לשם ואותה עטפתי במגבת והרמתי אותה
הושבתי אותה על האסלה והתחלתי לייבש אותה
"יפה כל כך" חשבתי לעצמי
לקחתי זוג תחתונים ,זוג חזיה ופיגמת סאטן שחורה
הלבשתי אותה ובאתי להשכיב אותה על על המיטה אבל היא נישקה אותי עליתי מעליה והוזזתי פיסת נייר שנפלה על לחייה וטרפתי את שפתייה האדמדמות
זה מה שהיא הייתה רוצה?
התנתקתי והבטתי בעינייה הכחולות כים
נכנסתי למקלחת וניקיתי את גופי וכרגע מה שעבר לי בראש זה מה שקרה הרגע עם מרלין
כשיצאתי מהמקלחת במכנסיי טרנינג ובלי חולצה ראיתי שהיא נרדמה כבר
נשכבתי ליידה ואז היא התקדמה אליי וחיבקה אותי היא בסדר?
קפאתי לא ידעתי מה לעשות
"תחבק אותי" היא לחשה
הסתובבתי כך שהיינו פנים מול פנים והרשתי לעצמי לחבק אותה
ונרדמנו...
*נקודת מבט מרלין*
איכס למה אנחנו מחובקים? קמתי מהמיטה והחלטתי שזה הזמן לנקום בו
הכנתי חביתה לי ולו,סלט,צנימים ומיץ תפוזים
מזגתי לי לכוס מיץ תפוזים וגם מזגתי לו רק שבכוס שלו הוספתי חומר משלשל
עליתי למקלחת שבחדרינו והתכוונתי לצחצח שיניים
"בוקר" שון פיהק
"בוקר בעל אידיוט" עניתי בחיוך ממזרי
"את רמאית אני רק אמרתי בוקר" הוא התלונן
הוא לקח את המברשת שיניים שלו ושם עליה משחה וכך גם אני
התחלנו לצחצח שיניים ושון עם גופו תפס את כל הכיור
"זוז כבר!" דחפתי אותו
"לא יקרה"
הוא פינה לי קצת מקום וציחצחנו יחד
"שמח שלמדת לצחצח שיניים" הוא אמר
"מה?"
"אה את לא זוכרת לא משנה"
"לא זוכרת מה?"
הוא חייך חיוך ממזרי
"מה עשיתי?"
"היית שיכורה מהתחת ואת הקאת את חייך וחשבת שהמברשת שיניים זה סוכריה והתחלת למצוץ אותה ואז אני צחצחתי לך שיניים"
"זהו?"
"עשית דברים הרבה יותר גרועים"
"את לא הצלחת לזוז אז הייתי צריך לקחת אותך הביתה באמצע החתונה ואז השארתי אותך רגע בשירותים כדי ללכת להגיד לכולם שאנחנו הולכים וכשחזרתי לאיפה שהשארתי אותך את היית בלי בגדים רק עם חזיה ותחתונים"
לסתי נפלה
"זה לא נגמר גררתי אותך הביתה וקילחתי אותך ובאתי לה-"
"רגע קילחת אותי?!" צווחתי בהלם
"תרגעי לא הסתכלתי על כלום כדי לכבד אותך"
אני לא מאמינה
"חכי ואז את פשוט נישקת אותי וביקשת שנישן מחובקים וזהו"
אני לא מאמינה שעשיתי את זה
הוא חייך חיוך דבילי ואני הורדתי לו סטירה
"אידיוט מה אתה צוחק"
"את טובה בלנשק את יודעת?"
"שון!"
"מרלין!" הוא חיקה אותי
"טוב אני הולכת לאכול בוא" שטפנו את פינו וירדנו לפנית האוכל
למה הכל בבית הזה יפה כל כך
"וואו השקעת" שון הביט באוכל
היתיישבנו והתחלנו לאכול שון לגם שלוק ועוד שלוק מהמיץ תפוזים עד שכוסו היסתיימה
"בהצלחה שבישרותים"
"מה?" הוא הביט בי בהרמת גבה
"קח אתה תצטרך את זה" זרקתי אליו מטהר אוויר בניחוח לבדנר
"מרלין מה עשית?"
"כלום תהנה"
"אה ותשטוף כלים"
YOU ARE READING
אוייב אהוב🥀
Romansaהם לא רוצים אבל הם חייבים הם מתעבים אחד את השניה אבל הם חייבים מה יעלה בגורלם של מרלין ושל שון?
