ספר חפירות יאי

שאלות

למה אנשים חושבים שהחיים שלי קלים?

כי הם לא רואים אותי נשברת?

כי הם לא מעלים על דעתם כמה מאמץ כל פעולה שהם לא מעריכים לוקחת לי?

כי הם פשוט לא חושבים על זה?

כי הם לא חיים את זה?

האם הם לא לעולם לא יבינו?

גם אם אני אסביר?

האם הם יודעים כמה אני משקיעה בתדמית של הילדה השמחה, עם הבעיות הכי קטנות שיש?

הם לא מבינים שאחרי כל מה שעברתי אם אפשר פשוט לצאת כמו כל בן אדם אחר?

זה לא ברור שקשה לי? שאם אני אתחיל באמת להתלונן אני לא אפסיק בנצח הקרוב?

אף אחד לא יודע כמה אני משקיעה בלרצות אנשים, אבל בו זמנית לעבוד עליהם. שלא ידאגו לי, או יחשבו שאני סתם ממציאה או מגזימה.
שהתדמית הזאת תתנפץ, כולם ידעו