ספר חפירות יאי

השוואות

פעם שנאתי לצאת מהבית. הבית היה המקום הבטוח
וגם היום, אבל יש בזה הקלה מסוימת לפעמים

פעם בקושי הייתי בוכה
השבוע בכיתי יותר ממה שבכיתי ב... לפחות חמש שנים לדעתי

חלק כל כך אירוני, שאני לא יודעת אם לצחוק או לבכות
לפני כמה חודשים בכיתי מול ר'. הרבה. הרשתי לעצמי להתפרק מולה
השבוע בכיתי לפסיכולוגית על ר'. ועל אמא שלי, אבל גם על ר'

פעם העובדת הזרה שלי הייתה גם חברה טובה, שאפשר לדבר איתה. לשתף אותה. שיש איתה בדיחות פנימיות
גם היום. אבל אני רבה איתה בערך כל יום, ו... אי אפשר להשוות את זה לקשר המדהים שהיה לי עם רוב העובדות זרות הקודמות

פעם בקושי היום לי חברות, העדפתי את המשפחה.
היום בלי חצי חצי ככל הנראה הייתי רוצחת את המשפחה שלי

איך המקום הבטוח שלי הפך להיות מה שאני מסתתרת מפניו?!
לפחות גיליתי קצת את עצמי בדרך