השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)

-~-פרק שבע-~-

נ"מ ארון (כן כן, הארון הזה מהקודם)

"ארון?"
"ארון!!"
אחותו נפנפה ידיים מולו, מנסה למשוך את תשומת ליבו.
הוא קם מהשוק שנכנס אליו והסתובב אליה.
היא נאנחה.
הוא חייך חיוך קטן.
ואז היא הלכה, משאירה אותו להרהר קצת.
ככה זה היה מאז.. מאז שהוא הלך לטיול עם קרדן.
טוב לפחות ככה המשפחה שלו חושבת.
הוא בעצם הלך למקום הקסום הזה.
עם הילדה הזאת.. היפה ש-
יודעת לשלוט באש.
טוב זה מוזר, בכל רגע מאז ארון מחכה שהחלום יגמר והוא יתעורר כרגיל.
אבל לא.
כבר חודש וקצת שזה לא.
ההורים שלו מעולם לא ייחסו להתנהגות שלו יותר מדי, זה היה קשה רק לאחותו.
התאומה.
שבדיוק- עברה לידו, מנסה לנקות משהו.
"אוליבייה?"
אחותו הסתובבה בהפתעה, שיערה החום אסוף בקוקס, הבלונד שאיחד בין שניהם כבר נעלם.
"כן?"
"את זוכרת שהייתה לנו בכיתה ילדה שקוראים לה סופי?"
היא קימטה את מצחה ועצרה מלנקות "סופי? איך היא נראתה?"
"בלונדינית, עיניים חומות?"
"היא הייתה חברה שלי?"
"אממ לא.."
"אני לא זוכרת. מאיפה זה בא לך עכשיו?"
"סתם, חשבתי שפגשתי אותה"
אוליבייה מלמלה משהו והמשיכה לנקות.

היומן שלו היה מלא ברשימות.
כל דבר שיכל לעזור לו להגיע לערים האבודות.
כל דבר.
המראה של כל אחד שפגש, השמות.
המידע המועט שלמד על המורדים.
האוכל.
הכל, כתוב בבירור על המון דפים.
הוא לא דיבר עם קרדן מאז.
אולי עכשיו כדאי.
לפני שהוא חשב על זה יותר מדי הוא התקשר אליו.
הטלפון צלצל כמה שניות.
"ארון?"
"היי קרדן"
"היי"
"תגיד.. אם אני רוצה להגיע לערים האבודות יש לי איך?"
קרדן נאנח מה שהוביל לרעש סטטי דרך הטלפון.
"למה?"
"למה לא?" ארון טען.
"המקום הזה סודי אחי, אני לא מבין"
"בבקשה קרד, פשוט תסמוך עליי"
שתיקה קצרה.
"יש לי מקשר לעת חירום, לדבר עם סופי" קרדן אמר לבסוף, ארון חייך.
"אז תוכל להביא לי אותו למחר?"
"אני לא אתן לך לדבר לבד, אתה יכול לבוא אליי ונדבר ביחד"
ארון נאנח אבל הסכים.
יש סיכוי קלוש.
קלוש.

נ"מ סופי

כולם הגיעו כבר לאימנווניה, מקום כינוס שנבנה לאחרונה בדיוק למטרות האלה.
עשר הודעות ברחבי העולם.
כל הודעה מודיעה על זן אחר, שתיים לכל זן.
מעבר למה שקרה עם איימי, השיחה איתה לא עזבה את סופי.
אם איימי בסכנה אז מה עם השאר?
וממי בסכנה?
בני האדם לא יפתחו במלחמה על אויב לא ידוע.
נכון?
היא ניערה את המחשבה מראשה כשהתיישבה בשולחן הגדול והעגול.
"מרוקו ושחנאי גובלינים, טוקיו ולונדון טרולים" סופי סיכמה "הוואי וניו יורק ענקים, וושינגטון, פריז אלפים, לוס אנג'לס ובודפשט גמדים"
חבר המועצה טריק וחבר המועצה אמארי הנהנו בכובד ראש.
הכינוס של בני האדם מחר.
"בכל עת אחרת האיומים האלה חסרי חשיבות" הסביר טריק "אבל עכשיו כשכל השחקנים נחטפו, והאיום בא בכל העולם- ראשי המדינות הבינו שיש פה מעבר"
"אז מה יש לנו לעשות?"
טריק ואמארי הסתכלו אחד על השני "הנסתרים הודיעו עלינו כאיום, אם בני אדם לא יכריזו כך מחר.."
אמארי המשיך אותו "יהיה קל יותר, אם לא- כנראה שנצטרך לארגן פסגת שלום"
המילה בהקשר הזה הרעידה את כל יושבי החדר.
פסגת שלום? עם בני האדם?
סופי לא הבינה מה לחשוב על זה.
היא תמיד רצתה שיקרה משהו עם בני האדם.
אבל.. האם זה באמת צעד חכם?

-----------------------------

סליחה על האיחור..❤️
תעשו כוכב זה לא כואב!
ואממממממ יצרתי מלחמה✨

הקדשה ל Chiyyya123

לאחרונה היא העלתה סיפור לא שלה אל העמוד שלה..
אני קראתי את הסיפור בקבוצה ונקרעתי;
"אהבה קסומה"
קיצר סתכלו שם ועל עוד דברים שלה❤️✨

הידעת? השם הזה שהמצאתי למקום הזה..
הוא מפגש בבוסנית😂
פשוט הסתכלתי בגוגל תרגום בשביל השם✨