השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)

-~-פרק עשרים וארבע-~-

נ"מ מרטין

השולחן בפוקספייר היה מלא באנשים עייפים.
חוץ מסופי, כל החבורה שלהם הייתה שם.
החבורה שלהם?
סופי התעקשה לכלול אותו שם למרות שהוא לא שם באמת.
גם ככה הם בקושי באים לפוקספייר.
"היי מרטין!"
ילד עם שיער חום מתולתל וחיוך קורן עמד מולו, עיניו הכחולות בורקות.
"היי ג'נסי"
ג'נסי לא היה חלק מהחבורה, אבל הוא היה נחמד.
כל הזמן עוזר לו בהכל.
והוא חשב שגרימה זה הדבר הכי מגניב שיכול להיות.
ג'נסי ביטא יכולת של מחולל רוח לפני שלושה ימים והוא לא מפסיק להשוויץ בזה, אבל יותר במרטין.
לא פעם ולא פעמיים הוא שמע את ג'ני אומר לאנשים "טוב למרטין יש את היכולת הכי מגניבה".

ג'נסי הוביל אותו לשולחן סמוך לחבורה כשמרטין הבחין שקיף גם לא שם.
קיף לא הגיע לפוקספייר כבר כמה זמן.
הוא הניח שהוא פשוט מתרגל לזה שאין לו יכולת.
או שהוא במשימה כלשהי.
אבל..
זה היה מוזר.
הוא שמע שעוד שתי בנות נפצעו.
קרה משהו אצל בני האדם, מה שהדאיג אותו מאוד.
וכמה גובלינים במצב קשה.
בת אדם מורדמת.
כל העולם מתמוטט..
ג'נסי לא נראה שותף לדאגות האלה "שמעתי שיש מחר תחרות הכתמה בשיעור"
"נחמד"
"זה יהיה אדיר, פעם קודמת סופו הפציצה את פיץ ואז עשתה איזה פיצוץ ושניהם התעלפו"
"נחמד"
"אני כל כך מחכה, התאמנתי כל הקיץ ועכשיו עם היכולת שלי אני מרגיש הרבה יותר חזק"
"נחמד"
"אתה בכלל מקשיב לי?"
הוא התעורר מהשוק "אה אממ כן"
ג'נסי צחק.

הגיע זמן שיעור יכולות, מרטין מיהר במעלה מגדל הכסף, ליידי גאלווין ליוותה אותו לשיעור של ברונטה.

"תדמיין דברים שאתה כועס עליהם"
"אני מנסה"
"לא לנסות, להצליח, אני מניח שיש הרבה כאלה"
"אני מנסה!" הוא צעק עליו.
ואז כל הזיכרונות הרעים שלו עלו לפני השטח.
זיכרון ליילה צועקת על ההורים שלה כשהם אמרו לו שהם מאוכזבים ממנו.
כשליילה התחילה לבכות אחרי שהיא לקחה אותו לערים האסורות.
כשהיא שכרה דירה עלובה אבל הבטיחה לו שהכל יהיה בסדר.
כשההורים שלו ביקשו ממנו לחזור, שהוא עדיין יכול ללכת לפוקספייר.
כמה הוא כעס.
זעם.
ליילה תמיד סבלה בשבילו..
תמיד.
אנקת כאב עלתה ממשהו על הרצפה.
הרגשות הקשים התפוגגו מעיניו שחזרו לראות רגיל.
חבר המועצה ברונטה התנשף עת הרצפה שעד עכשיו התפתל עליה בכאב.
עיניו רושפות מזעם.
שהתרכך.
"אתה חזק מאוד"
"זה רע?"
"כל דבר יכול להיות טוב או רע. מה שמשנה אלו הבחירות שלך"
מרטין היה מאמין יותר אילו לקח לו יותר מחמש דקות לקום מהרצפה.

"אני רוצה שתבוא שבוע הבא אבל תחשוב על דברים שמחים גם בסדר?"
"אני לא יכול לגרום רגשות חיוביים, ניסיתי"
"אני יודע. אבל כדי לשלוט בכעס אתה חייב לדעת מה הפסיק או גרם אותו"
"אני לא מבין"
"תן לי דוגמא למשהו שהכעיס אותך" ברונטה אמר, עיניו נוקבות במרטין.
"שההורים שלי ניסו לשכנע אותי לנטוש את ליילה. שאני עדיין יכול להתקבל לפוקספייר"
עווית חלפה בעיניו של ברונטה, משהו לא ברור.
"ומה קרה אחריזה? כשסירבת אני מניח"
"מצאתי את ליילה אורזת לי את הדברים וחיבקתי אותה, הבטחתי לה שאני לא עוזב"
"ואז..?"
"ואז היא החליטה שנעבור דירה, היא מצאה עבודה יותר טובה ומקום שאני אלמד בו"
"אז הרגשת טוב?"
"הרגשתי מעולה, ראיתי שהוא מרגישה יותר מאושרת"
"אני רוצה שתחפור במחשבה הזאת עד לפעם הבאה, מר הריקוז הצעיר, אתה באמת מוכשר"
מרטין הנהן והתכוון לצאת כשברונטה התקרב אליו.
"בזמן האחרון אני נוכח לדעת כמה החיים האלה פסולים. אני מצטער על מה שעברת בגלל המועצה"

              -----------------------------

נ"מ סנדור

"לא לזוז"
משהו חם ירד מפיו אל בטנו, מתערבל.
הערפל בעיניו של סנדור נהיה דליל.
משהו קר לפתע עבר בחזו.
הוא ניסה לקום.
טעות: גופו הרגיש כאילו לא זז במשך שנים.
כל עצם בגופו דאבה.
כל שריר היה תפוס.
עיניו היו נפוחות ועורו היה גבשושי ומלא בחבורות מחלימות.
אבל זה לא שינה כלום ברגע שעיניו נפתחו.
הוא ראה קודם את המיטה הגדולה עם דמות מטושטשת, משהו נוצץ- כתר, ליד מיטתה.
ורק אחר-כך הוא שמע קול קורא.
רטינות ואז קול ברור "אני ישנתי במשך כמה זמן? שבוע? אני ממש לא הולכת להירגע"

גריזל ערה.
בועטת, תרתי משמע.
אבל עינו חזרה שוב למיטה הגדולה.
לגוף חסר התנועה.
הוא אפילו לא שם לב שגריזל השתתקה.
משהו כבד נחת על כולם..
עוד גובלין נכנס, בעיניו פשוט אימה טהורה.
"גנרל סנדור וגנרלית גריזל" הוא הרכין ראשו.
"הקיסרית הילדה עדיין ישנה" דמות מטושטשת אמרה מהצד.
הגובלין לא נראה מופתע.
סנדור הניח שזה משהו ששמע כל יום ביומו.
אבל זה לא משנה.
הקיסרית עדיין ישנה.
אבל.. מה אם ישנה זה כבר מילה חלשה מדי לתאר את המצב הזה..
המצב האולי חסר שינוי הזה?

              -----------------------------

אחרי כמה זמן שלא העליתי:
בשביל נועה עטרי שאני לא יודעת איך קוראים לה בוואטפד..
אבל תודה כי בזכותך הצלחתי להמשיך עוד!
מרטין וסנדור..

(שמתם לב לזה שדחפתי את המילה "שינוי" שוב?🔥)

מה אומרים?
בבקשה שימו כוכב זה ממש לא כואב!