-~-פרק עשרים ואחת-~-

114 12 30
                                    

נ"מ ג'ני מקארתי

"מותר להיות איפה שרוצים רק לא להתרחק.. הוראות מועצה" אדליין הסבירה לבך בזמן שהלכה להאכיל איזה זן נכחד.
ג'ני ישבה על כיסא והסתכלה על המדשאות הרחבות.
מה קורה בעולם עכשיו?
המילים של הנשיא מרחפות לה בראש.
אחרי כל מה שהיא עשתה..
ככה הוא רקם תוכניות מתחתיה.
טיפש.
עכשיו התוכניות יבגדו בו.
היא ראתה הבזק אור כשנער בלונדיני הופיע מולם, הוא נראה מוטרד.
"סופי כאן?" הוא צעק לאדליין.
"אולי היא בחדר שלה.. אני לא בטוחה. קרה משהו?"
"לא.. סתם אני רוצה לדבר איתה"
"רק תיזהר, גרידיי בפנים ואם הוא יראה אותך" אדליין צחקה "אני חושבת שהוא התחיל לחבב אותך אבל"
"עדיף שלא להסתכן. נתראה"
והוא נכנס לבית.
"חבר של סופי" הסבירה אדליין "קיף סנסן".

עוד הבזק אור נראה כשגבר גבוה הופיע במדשאות.
שקיות בגדים בידיו.
"היי לידיי ראוון" הוא חייך "אמא שלי ביקשה לשלוח את הבגדים האלה"
"תודה. לא היית חייב לבוא אתה יודע"
ריאן הנהן "אני מתחיל עוד מעט להיות שליח מועצה, רציתי לדבר עם גריידי"
"כבר שליח מועצה? לא סיימת פוקספייר הרגע?" אדליין הפסיקה להאכיל את הטי רקס והסתכלה עליו.
"סיימתי לפני שש שנים"
"אה, טוב זה עדיין מאוד צעיר. מזל טוב"
הוא חייך ונכנס לאחוזה הגדולה.
לא לפני שהסתכל שנייה על ג'ני.
או שאולי היא רק דמיינה את זה..

             -----------------------------

נ"מ מארלה

"איפה אני?" היא קראה, החדר מסביבה היה מוכר אך גם לא מוכר ביחד.
"באוורגולן, את מרגישה בסדר?" דמות מטושטשת אמרה לה.
"מה? לא ממש.."
הדמות שפכה לגרונה משהו מתוק, הנוזל זרם במוחה שלפתע התבהר.
"אלווין" מארלה הבינה "מה קרה?"
"את וביאנה חזרתם ממשימה.."
"ואז?"
"את לא זוכרת?"
"חלקים מעורפלים, מה שלא נתת לי ממש חזק"
"כן... טוב לא נתתי לך כלום. המוח שלך מאוד מותש"
"מותש ממה?"
"תנסי להבעיר אש"
מארלה הרימה גבה, למה שזה יתיש את המוח שלה?
ואז היא הרימה את ידה וניסתה להבעיר להבה קטנה.
כזאת שמסחררים בין האצבעות (כי מי לא מסחרר אש באצבעות?)
אבל משהו עמוק יותר.
בתוך תוכה.
קור עמיד שלא מתפוגג.
שום להבה לא יצאה מהיד שלה.
אחרי עוד חמש דקות של ריכוז היא התקפלה מכאב, אלווין נותן לה תרופה נוספת.
"מה.. מה קרה?"
"אחרי שחזרתן אמרת לסופי שתקפו אותך נכון? אני חייב לדעת מה קרה כדי לטפל בך"
"אני.." היא ניסתה להיזכר, הכאב בראשה התעמעם והכאב בידה פתאום התמקד.
"הוא נגע בי ביד. ואז זינקתי מהר ואני נשבעת. הייתה לו אש ביד. היא לא הייתה שם קודם"
אלווין הנהן.
ואז היא שקעה שוב לחשיכה ממכרת.

            -----------------------------

נ"מ איימי

סופי לא באה למחרת.
וגם לא שאחריו.
משהו השתבש, מישהו היה אמור לקחת אותה לאסיפה הזאת.
היא דאגה, מאוד.
ההורים שלה לא הבינו מה קורה.
ואז...
דקס הגיע.
וסיפר לה כל מה שהוא ידע.
אמר לה שהכל יהיה בסדר.
ואז היא פשוט.. הבינה..
שהוא ממש חמוד.
ממש אבל.
מה קורה לה?
היא אף פעם לא הייתה כזאת שפשוט מתאהבת באנשים.
היא בקושי מכירה אותו.
אומייגד איימי די.
הוא רק חמוד אליה וזהו.
חוץ מזה הוא היה מאוהב בסופי.
זה יהיה סופר מוזר.
אחרי כמה זמן שדקס הלך היא שקעה בתהיות.
לא שמה לב בכלל שמישהו נכנס.
"איימי? מה את עושה?"
"אני לא מאוהבת בדקס!" היא צעקה.
ואז היא ראתה שזאת סופי.
"אממ.. תתעלמי ממה שאמרתי"
"איימ-"
"לא. תתעלמי" היא האדימה "קשקשתי"

               -----------------------------

מה אומרים?✨
בטח עומרושקה שונאת את זה.
איימי החמודה.
ודקס שהיא שונאת.
כל כך שונאת שבפאפניק שלה היא הרגה אותו.
SwiftieOmer13
קיצר..
הערות?
מחשבות?
פרק הבא עולה ביום ראשון..🍿
ותקשיבו; מי רוצה לשתף את הפאפניק אצלו?
אתם הגעתם עד לכאן, אהבתם נכון?
אז תשתפו פליז❤️

השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)Where stories live. Discover now