ההתמחות

פרק 5

אמלי

"אמי." קולה של אימא נשמע מהקומה התחתונה. בחוסר חשק אני אוספת את עצמי ויורדת למטה.

"היי אימא." אני מחבקת אותה.

"למה לא הערת אותי כשהגעת?" אימא תמיד נראית כאילו הרגע יצאה ממסלול דוגמנות. ככל שהיא מתבגרת היא יפה יותר, שיערה הבהיר גלי ומגיע מתחת לכתפיה, עיניה ירוקות כמו שלי וגדולות, ונקודת חן מעטרת את שפתה העליונה, סימן ההיכר שלה. וגם עכשיו כשהיא לבושה בפיג'מה ירוקה של מיקי מאוס היא עוצרת נשימה.

"זה בסדר, הייתי צריכה לעשות שיחה." אני מחייכת, "צריכה עזרה?"

"את יכולה להניח את אלו בפינת האוכל?" היא מצביעה על הסלטים הקנויים, אימא תמיד מנסה לגרום לי להרגיש כאן בבית, לרוב אני משתפת איתה פעולה וזורמת אך ימים כאלו שהם לא מוצלחים במיוחד עבור אבא הבית הזה מזכיר לי את העובדה שהבית שלי נהרס ביום בו היא החליטה לעזוב את הבית והוא התמוטט ביום בו היא נישאה בשנית בכל צעד קדימה שלה, אבא הלך עשרה צעדים אחורה.

בפעמים אחרות היא ניסתה לשכנע אותי לעזוב את הבית של סבתא ולהשאיר שם את אבא, אמרה שתשכור לי דירה איפה שאני רוצה שבחורה בגילי לא יכולה לגור בדירת חדר וחצי עם אביה השיכור, באותו הרגע אפשר לומר שמזל שהשיחה התנהלה בשיחת טלפון כי אחרת הייתי הופכת עליה את כל הבית. לקח המון זמן עד שחזרנו לדבר ומאז היא פשוט יודעת לא לדבר על אבא יותר לידי וכך היחסים בינינו נשארים טובים.

אני מניחה את הסלטים הקנויים על שולחן האוכל על המפה המהודרת. אימא אף פעם לא ידעה לבשל, כשהתחתנה עם מוטי, היא הלכה לקורס בישול כי רצתה לטרוח עבורו אך כשיישמה את מה שלמדה בארוחה חגיגית כאן בפנטהאוז, וכמעט אחד אחרי השני עיקם את הפרצוף, מוטי חייך אליה ואמר שהוא אוהב אותה יותר על כך שניסתה אך מעדיף שתיתן למבשלת לבשל, היא לא התווכחה וכך הסתיים הרומן הקצר שלה עם המטבח.

דלתות המעלית נפתחות, הראל ואורי נכנסים, הבנים של מוטי.

"היי גלי, שבת שלום." הם מנומסים אל אימא ולפעמים נראה שהם סובלים את הנוכחות שלה בחיים שלהם. עם הזמן למדנו איך להתנהל כולם יחד במפגשים האלו, בעזרת מלא יין.

"שבת שלום מתוקים." אימא מחייכת אליהם.

"היי אמלי." אורי אומר. הראל מתעלם ממני כמו תמיד.

"בעוד עשר דקות נשב לאכול." אימא אומרת וממהרת לשולחן עם מגש אוכל.

"שוב אוכלים עוף מכובס?" הראל זורק מבט על התבנית הכסופה וממשיך לסלון.

"אל תתייחסי אליו, הוא רב עם חברה שלו היום." אורי אומר.

"אז היום הוא יהיה בלתי נסבל? בעצם הוא תמיד בלתי נסבל." אני חוטפת פטריה מהסלט, "איך הלן סובלת אותו?" אני עוקבת אחריו בעיניי. את חברה שלו הלן אני מאוד אוהבת, אני באמת לא מבינה מה היא עושה איתו.