ההתמחות

פרולוג

אדר

אני מביט על הרחבה בטורו, כולם רוקדים ושרים, ערבי הקריוקי הפכו לאחד הימים הכי חזקים שלנו בשנתיים שחלפו. היום זה היום האחרון שאעזור לאמיר בטורו, שבוע הבא אני מתחיל את ההתמחות במשרד רואי חשבון, וסרמן, חיוט ושות'. חיכיתי לרגע הזה זמן רב.

"אדר, אני צריכה ביטול במחשב." דריה מנערת אותי ממחשבותיי.

אני נכנס לעמדת המחשב ומקיש את סיסמת המנהלים, מבטל עבורה את המנה.

"שאלת אותם אם הם רוצים משהו אחר?"

"הם רוצים שני קוקטיילים במקום, כבר אקליד." היא רצה לבר להוציא משקאות לשולחן שתים-עשרה במרפסת.

אמיר: אתה רוצה שאחליף אותך בסגירה של המקום? נתתי לאמיר ערב חופשי היום כדי לבלות עם שי-לי.

אני: לא אחי, תיהנה. אני לא יודע מתי אוכל לעזור שוב, אז נראה לי שמגיע לך ליהנות מלילה חופשי אחרון.

אמיר: אהיה חייב למצוא מנהל משמרת נוסף.

אני: קח ת'זמן.

שי-לי משגעת את אמיר למצוא מנהל משמרת נוסף, לאחרונה היא מתלוננת שהם נפגשים רק בטורו למרות שהם גרים יחד, אמיר מגיע מותש בלילות ובבקרים משלים שעות שינה, כך שאם היא רוצה לבלות איתו או לראות אותו היא צריכה להגיע לכאן.

"רוצה לאכול משהו אחרי המשמרת?" דריה עומדת לצידי, מקלידה במחשב.

"לא, אני עייף." אני דוחה אותה בפעם המאה.

"נהיית ממש כבד, פעם היית זורם." היא מקניטה.

אני מתרחק ממנה, נשבעתי מאז הסיפור עם רומי, גילי ושירי ועוד... לשמור מרחק מהעובדות, זהו קו אדום שלא אחצה יותר, יחסים זוגיים במקום העבודה. הבטחתי זאת גם להורים וגם לאמיר אך בעיקר לעצמי.

אני מוזג כוס יין אדום ויוצא לפינת העישון. משמרת אחרונה, אני מרגיש שאני נפרד מהמקום שהיה כמו הבית שלי בארבע השנים האחרונות. כשאמיר ביקש מאבא לפתוח לו בר לא ציפינו שהוא יהיה הצלחה כזו מסחררת, אורך חיים של בר תל אביבי לא נמשך יותר משנתיים בדרך כלל, אך אמיר הוכיח בנחישות וחריצות להפוך את המקום ללהיט ולשמור עליו ככזה.

"יש לך סיגריה?" אני מרים את ראשי ממסך הטלפון.

"יש לך תעודת זהות?" בחורה צעירה מדי, עומדת מולי בוהה בי במבט לא ברור.

"זוז קצת," היא דוחפת אותי עם ישבנה מעט ומתיישבת על חצי מהכיסא שלי.

"תעשה כאילו אתה מפלרטט איתי אוקיי?" אני לא מבין מאיפה הילדה הזו נחתה עליי באמצע הלילה.

"ברחת לבייביסיטר שלך?" הפעם היא זורקת את ראשה לאחור וצוחקת.

"אתה מצחיק." היא חובטת בכתפי, אני יכול להגיד שאני הרבה דברים אבל מצחיק?