ההתמחות

פרק 19

אדר

"בוקר טוב." אני מניח את המעיל על מסעד הכיסא ומתיישב.

"תלוי למי." הראל מחייך ומביט לכיוון המשרד של ארז.

"מה קרה?" אני שומע צעקות ולא מבין מהיכן הקולות מגיעים.

"לא יודע בדיוק אבל אמלי וארז צורחים שם אחד על השנייה." הוא חוזר למחשב שלו, נראה מרוצה. אני לא מבין מה הסיפור שלו עם אמלי, נראה שהוא לא אוהב אותה בלשון המעטה.

אני קם והולך למטבח, לא הספקתי לשתות קפה הבוקר, אימא הייתה במטבח והעדפתי לא להיתקל בה אז ברחתי מהר, בקרוב אעבור דירה ועדיין לא סיפרתי לאף אחד על זה, אבא ואימא בנו לנו בחצר הבית בית דירות, אחת לי ואחת לאמיר ובהמשך כשליר תגדל גם לה יש יחידה מעלינו, החלום שלהם הוא שנגור כמו קומונה, כמו פעם ונהיה משפחה מאוחדת ומאושרת. בהחלט היינו כך עד שקיבלנו את הבשורה המרה על אבא.

ככל שאני חושב על זה אני לא יודע איך הם יגיבו לכך שאני עוזב את הבית, אני מקווה שלא יווצרו דרמות מיותרות.

אמיר לא מפסיק לשגע אותי שהמצב עם אימא לא יכול להימשך כך יותר ושאדבר איתה. אני יודע שהוא צודק אך אני עדיין לא מוכן לזה, אמצא את הזמן המתאים כדי לדבר איתה ולהבהיר לה שהיא לא מתערבת לי יותר בחיים.

אני מכין קפה וזורק את הכפית באשפה. דלת המטבח נפתחת ואמלי עומדת מולי, היא מביטה בי ונכנסת לא אומרת שלום.

"בוקר קשוח?" אני שואל.

"אתה ממשיך להאזין לשיחות במשרד?" היא אומרת בזלזול, פותחת את דלת המקרר ושולפת בקבוק מים.

"על מה את מדברת?" אני לא מבין למה היא תוקפת ללא סיבה.

"תתעסק בעניינים שלך אדר. אני צריכה את החומר של כל סנטר בע"מ ושל דלתות שרעבי בשעה הקרובה." היא אומרת.

"לכי להזדיין אמלי." אני יוצא מהמטבח, הבחורה הזו תוציא אותי מדעתי יום אחד היא איתי בבית שלי, במיטה שלי ויום למחרת מתנהגת כמו מטורפת. נמאס לי ממנה שתלך לעזאזל אני לא אמשיך לספוג את ההתהפכויות שלה.

אני מתיישב בכיסא ומתקשה להסתיר את העצבים הרותחים בגופי כשהיא יוצאת מהמטבח ומתקרבת אליי ואל הראל.

"תעזור לאדר יש לו המון עבודה." היא אומרת להראל, לוגמת מבקבוק המים ומוסיפה, "אני צריכה את החומר במייל בשעה הקרובה." היא מסתובבת לחזור למשרד שלה.

"את לא הבוסית שלי, תתקדמי." הראל לא נשאר חייב. היא עוצרת ומתקרבת אליו.

"איזה קטע שאני כן הבוסית שלך. אתה מתמחה, אני רואת חשבון ומנהלת המשרד של אבא שלך. אל תשכח את זה." היא שופכת מים על המכנסיים שלו, הוא קופץ מהכיסא בבהלה.