ההתמחות

פרק 8

אמלי

אני למטה. אני מסמסת לרוני.

אני נכנסת לוואטסאפ ורואה שאבא עדיין לא ראה את ההודעה שלי ולא היה מחובר, אני מחייגת אליו הוא לא עונה. הדאגה מתחילה לכרסם בי ואני מחליטה לתת לו עוד שעה, אם הוא לא יחזור אליי אצא לחפש אותו כמו תמיד.

"היום אנחנו בהרכב מצומצם..." רוני נכנסת לרכב מחזיקה את הטלפון ומדברת אל אלפי העוקבים שלה באינסטגרם, "אנחנו בדרך לטורו, המקום הכי טוב בתל-אביב, אם אתם רווקים וחתיכים תגיעו..." אני חובטת בידה, היא צוחקת ושמחה נראית חסרת דאגות, הייתי רוצה להיות היא לזמן מה.

"בא לך לטורו או מקום רגוע יותר?" אני שואלת לאחר שהיא מסיימת את הסטורי. בדרך לכאן חשבתי על כך שאדר וחבר שלו יהיו בטורו ואין לי כוח להתמודד איתו לאחר שבילינו את כל היום יחד. כשנפרדנו הוא היה חסר סבלנות, למרות שאני יודעת שהוא נהנה איתי היה נראה בסוף שהוא מת להיפטר ממני, לא אהבתי את ההרגשה שהוא נתן לי, יש לי תוכניות לגביו והן לא כוללות בילויים משותפים בטורו, אהיה חייבת להיצמד לתוכנית.

"למה לא לטורו? אנחנו אוהבות לבלות שם, לא?" היא בוחנת אותי.

"כן, כן. סתם חשבתי אולי בא לך משהו שקט יותר. עזבי לא משנה." אני נוסעת לכיוון הטורו.

"אז מה היה אתמול?" היא לא מחכה.

"כלום. נסענו לים, הייתי מחוקה וישנתי ברכב."

"והוא? מה הוא עשה?" היא פותחת את מראת הרכב הקטנה מעל מושב הנוסע ומסדרת את האודם שלה.

"חיכה שאתעורר."

"משהו לא מסתדר לי פה, סתם ישב איתך באוטו? למה התקשרת אליו בכלל? אתם זרים." היא מסובבת את פניה אליי.

"אנחנו לא זרים, אנחנו עובדים יחד כבר מספר שבועות."

"עובדים." היא מגחכת, "את משגעת אותו בעבודה ורוצה לגרום לפיטוריו."

"אני לא מנסה לגרום לפיטוריו, אני מנסה לגרום לפיטוריי באמצעותו."

"אני לא מבינה אותך באמת, תגידי למוטי שאת רוצה לצאת מהעסקה המחורבנת הזאת וזהו."

"את יודעת שאני לא יכולה." אני עוצרת ליד הטורו, מחכה שחניה תתפנה. "אין באפשרותי לדאוג לאבא ללא העזרה שלו."

היא מביטה בי ברחמים, יודעת מה אני עוברת עם אבא. "אז תסיימי את העבודה אצל מוטי בעוד שנתיים וצאי לדרך חדשה."

"אני לא מסוגלת כבר, הראל מתחיל בקרוב לעבוד שם והוא ידאג להזכיר לי בכל יום את מה שאני הכי שונאת."

"שזה?" אני נכנסת לחניה ברוורס ומסתובבת אליה.

"שאבא שלי שבור ומרוסק והם המשפחה המושלמת עם האבא המושלם ולא מספיק זה הם לקחו גם את אימא שלי." אני מכבה את המנוע.