- YOU'RE MINE -

14

- פרק מספר 14 -
| נ.מ - פליקס |

״פליקס בייבי!!״ היונגין קרא מהמטבח ורצתי לעברו.
״מה קרה?״ שאלתי בלחץ.
״שום דבר..״ הוא אמר בגיחוך ונשק ללחיי כשנאנחתי.
״הפחדת אותי , דביל..״ מלמלתי.
״דביל? למי קראת דביל?״ הוא אמר והרים אותי על השיש. שיט.
היונגין קירב ואחז במותניי ופיזר נשיקות מתגרות לאורך כל פרצופי.
נשיקות וקרבה שהדליקו את גופי.
״אההה.. בסדר! אני נכנע!״ אמרתי והוא גיחך.
״יופי! כדאי לך , אחרת אני אמשיך בלדגדג אותך..״ הוא אמר וגיחכתי.
״בסדר אוקיי , אני מצטער״ אמרתי ועטפתי את ידיי מסביב לצווארו וקירבתי אותו אליי.
״תנשק אותי ונשלים נו״ הוא נאנח.
״זה יעלה לך כסף״ אמרתי בהתגרות.
״כמה?״ הוא שאל.
״חמישים אלף וון״ אמרתי.
״נמכר״ הוא אמר במהירות.
״אה.. התכוונתי שבעים אלף וון!״ תיקנתי והוא רטן.
״שבעים אלף? לעזאזל.. תמורת שבעים אלף אני רוצה עם לשון״ הוא אמר וגיחכתי כשהכתי את כתפו.
מביט בו ומתחנן להשיג עוד קצת מהנשיקות הממכרות שלו.
היונגין חפן את פניי ונשק לי עמוקות , לשונותינו התערבבו וטעמו המתוק מילא את פי.
היונגין מנשק בדרך הכי ממכרת שאי פעם יצא לי להתנשק בה.. אני לא בדיוק יודע להסביר את זה אבל אני אוהב את הנשיקות שלו , זה מרגיש כאילו אני לא רוצה שזה יגמר לעולם.

״ממ.. רציתי לשאול אותך..״ היונגין התנתק ופנה להביט בי.
״מה זה?״ שאלתי.
״אני נפגש עם צאנגבין ומינהו תכף , אתה רוצה להצטרף?״ הוא שאל וליטף את לחיי.
״אה.. אתה בטוח שזה בסדר?״ שאלתי וגירדתי בעורפי.
״הו.. תפסיק , בטח שזה בסדר.. הם כבר מכירים אותך ואתה אותם , עוד קצת הכרות ביניכם ואני אהיה מאושר״ הוא אמר בחצי חיוך.
״הו.. באמת? אה.. אז אבוא!״ אמרתי והוא גיחך ונשק לשפתיי.
״הסכמת כל כך מהר רק כי אמרתי שאהיה מאושר מזה?״ הוא שאל בחיוך והעביר את שיערי אל מאחורי אוזניי.
הסומק מיהר לעלות על פניי , הובכתי וגירדתי בעורפי כשלא עניתי.
״אלוהים.. אתה פאקינג מלאך״ היונגין אמר והפיל את ראשו על כתפי.
״על מה אתה מדבר..״ מלמלתי.
״בחיים לא יצא לי להכיר אדם טהור כמוך , אתה כל כך תמים לפעמים שאני מסוגל להשתגע.. איך אתה עם אחד כמוני במקום להיות עם אדם שהוא הרבה יותר דומה לך?״ הוא שאל וחייכתי קלות.
״לפעמים זה הרבה יותר קשה להיות עם אדם שדומה לך.. ואתה שונה. חיפשתי שונה. אתה בדיוק מה שחיפשתי כל חיי היונגין.. באמת״ אמרתי בכנות.
״איך?״ היונגין שאל ואחז בגופי קרוב אליו.
״אתה חתיך , אתה חכם , אתה מתוק , אתה דואג , אתה תומך , אתה אוהב , אתה מתחשב , אתה מצחיק , אתה סקס מדהים , אתה כל מה שאי פעם רציתי.״ אמרתי בכנות.
״אני יכול לוותר כאן על כמה מהתארים שלך.. אבל ריגשת מותק , אני אוהב אותך״ הוא אמר ונשק לשפתיי. הטעם האהוב עליי.
״גם אני אוהב אותך.. לא נפרד אף פעם..״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״לעולם לא יקרה״ הוא אמר ואחז בי בחוזק.

לאחר כמה דקות הלכנו להתארגן ויצאנו מהבית.
היונגין התחיל בנסיעה שהייתי בטוח שהיא למועדון.. אך הוא עצר מחוץ לוילה דומה לשלו.
״איפה אנחנו?״ שאלתי בבלבול.
״בבית של מינהו״ הוא אמר ונתקפתי באי נוחות.
״מה.. היונגין , אני לא יכול לבוא לבית שלו.. אנחנו לא-״ התחלתי בלחץ.
״תשתוק ובוא איתי״ הוא אמר ונשק לשפתיי לפני שיצאנו מהרכב.
היונגין כבר ידע את הקוד , הוא חפן את ידי ונכנסנו אל הבית.
״לי פאקינג מינהו!״ הוא צעק בבית הענק.
״בחוץ הוואנג! בחוץ!״ קולו של צאנגבין נשמע והמשכנו לחצר.
המראה הראשון שראיתי היה מינהו וצאנגבין ללא חולצה כשיצאו מהבריכה.
״אה.. סליחה״ אמרתי והפנתי את גבי אליהם.
״לעזאזל! שימו על עצמכם משהו!״ היונגין צעק ברכושנות וכיסה את עיניי.
״על מה אתה מתנצל פליקס?״ מינהו שאל בגיחוך.
״אה.. לא התכוונתי לראות אתכם ככה״ אמרתי בכנות כשגבי עדיין מופנה אליהם.
יכולתי לראות את היונגין מחייך בזווית העין שלי.
״אלוהים.. לעולם אני לא אבין מאיפה הבאת דבר כזה הוואנג״ מינהו אמר והם גיחכו.
״קדימה.. הם לבושים , זה בסדר״ היונגין אמר וסובב אותי בחזרה אליהם.
״הו.. אה.. אני מקווה שזה בסדר שבאתי עם היונגין , לא רציתי להפריע אבל-״ התחלתי.
״זה בסדר ילד , אתה הבחור של הוואנג.. אתה לא מפריע״ צאנגבין אמר בחיוך והנהנתי קלות.
הבחור של הוואנג.
״קדימה.. בוא נשב , אתה רעב?״ היונגין שאל והתיישב איתי בספה מול חבריו.
״לא.. אני בסדר״ אמרתי והוא הנהן וליטף את שיערי.
״פליקס.. אני חייב להודות שאני מוריד בפניך את הכובע״ מינהו אמר וגיחכתי.
״הו? למה?״ שאלתי.
״היונגין מעולם לא היה כזה , אין לי מושג מה עשית אבל אם הוא הגיע למצב שהוא דואג שאתה רעב.. פאק , תתחתנו מחר״ הוא אמר והסמקתי מעט.
״לעזאזל , לא באמת התכוונתי שתתחתנו.. אתה נהיה מובך מהר מאוד אתה יודע?״ מינהו אמר מה שגרם לי להיות עוד יותר מובך ופשוט קברתי את פניי בחזהו של היונגין.
שואף את ריחו הגברי והממכר אל אפי ונהנה מכל שניה.
הגבר הזה היה מסוכן לי.. הוא היה כל מה שרציתי.
״הו.. תעזוב אותו״ היונגין אמר וליטף את שיערי.
״אז? יש תכנונים השבוע?״ צאנגבין שאל את היונגין.
״אני לא בטוח.. אני מתכוון , צריך להגיע די-ג'יי חדש למועדון אבל את זה אני משאיר לכם״ הוא ענה.
״מה הכוונה?״ מינהו שאל.
״הוא יגיע ואתם תהיו שם לוודא שהוא באמת טוב ויודע את העבודה.. אני אצטרף מאוחר יותר״ היונגין ענה והם הנהנו.
״יש צורך להגביל את הכניסה?״ מינהו שאל.
״להגביל? מה זאת אומרת?״ שאלתי בסקרנות.
״לא תמיד כולם יכולים להכנס למועדון.. כולם בלשון המעטה״ מינהו הסביר וקרץ להיונגין והבטתי בו בבלבול.
״אז את מי מגבילים בדיוק?״ שאלתי והתיישבתי במקומי.
״את כל ה-״ מינהו התחיל.
״מינהו שתוק״ היונגין אמר בקשיחות.
״תמשיך״ אמרתי באומץ לא מוסבר.
״פליקס-״ היונגין פנה להביט בי.
״תמשיך מינהו , את כל ה?״ שאלתי ומינהו הביט בהיונגין בלית ברירה.
״מגבילים את כל הבחורים שהיונגין זיין.. כדי שלא יהיו אי נעימויות״ הוא אמר ופערתי את עיניי.
״זה אומר.. שאם לא תמיד אתם מגבילים את הכניסה , הבחורים האלה נמצאים נכון?״ שאלתי ומינהו הנהן.

״ממ.. הבנתי , צאנגבין.. תוכל להראות לי בבקשה איפה השירותים?״ שאלתי והוא הנהן ונעלמנו.